מכתב פתוח לשר בנט מאמא מודאגת מרחובות

מכתב פתוח לשר בנט מאמא מודאגת מרחובות

השר בנט שלום רב,

אני יודעת שאתה מוצף לאחרונה במכתבים, אז כשאתה ברצף, אשמח אם תקרא גם את זה.

אני רוצה לספר לך סיפור, סיפור על נער מוכשר ויפיפה בן 14, המאובחן עם מגפת המאה – ADHD.

כבר כמה שנים שהוא לוקח תרופות לקשב וריכוז (זה כבר מזמן לא ריטלין) ומסתדר, מסתדר עם הלימודים, מסתדר עם חוסר התיאבון הנלווה לכדורים, מסתדר. השנה הוא עלה לתיכון ומהיום הראשון ללמודים, ההורים שלו התחילו לקבל יום, יום תלונות מביה"ס על הבן שלהם. הוא לא מקשיב, מתחצף, בורח מהכיתה, לא עושה מטלות, לא מכין שיעורים. מדי בוקר הם מוודאים שהוא לוקח את הכדור ועדין התלונות ממשיכות ואף מחמירות. הם ניסו לדבר איתו ודבר לא עוזר. שיחות עם המורים, מנהלת ביה"ס וכלום. הם הרגישו כאילו הם נשאבים אחורה לאותה תקופה אפילה של לפני האבחון והטיפול שבא בעקבותיו, התקופה של הייאוש וחוסר האונים. הם כבר קבעו תור לנוירולוגית של הילד, אבל לא היו בטוחים מה יצא מהפגישה, שכן הוא כבר לוקח את המינונים הכי גבוהים שאפשר וניסה כל תרופה אחרת.

אמא, אני רוצה לספר לך משהו, אבל אל תכעסי עלי בבקשה.

אחרי מספר שבועות לא ברורים, הוא ביקש לדבר איתה, עם אמא שלו, ביחידות. "אמא, אני רוצה לדבר איתך לבד, אבל אני ממש מבקש שלא תכעסי עלי". והיא הקשיבה לו. הוא סיפר לה שהתרופות עשו לו בחילות והוא לא הצליח לתפקד בגללן כמו שהוא רצה בשיעורי ספורט והיתה לו מטרה – להגיע לשיאים חדשים בשיעור, זה תחום שהוא כל כך חזק בו, כל כך אוהב אותו והוא ידע שעם הכדור, הוא לא יצליח. הוא גם רצה לשבת עם החברה' בקפיטריה אחרי הלימודים ולהצליח לאכול בתיאבון כמו כולם ועם כולם, אבל ידע שעם הכדור זה לא ילך. הוא גם ידע שהוא רוצה להצליח בלימודים ומדי פעם זה אפילו הצליח לו בלי הכדור, הוא כבר למד שיטות לפצות, מדי פעם ואצל מורים מסויימים זה עובד לו, אבל בסך הכל הוא נכשל.

אז הוא קיבל החלטה, עשה כאילו שהוא לוקח את הכדור, אבל בעצם הוא לא בלע אותו. הוא אפילו לא שם לב שהוא מפריע בכיתה, שהוא מתרכז בזבוב שעל החלון, שהוא מתחצף למורה. הוא באמת הצטער על ההתנהגות שלו ובעיקר הוא הצטער על שהוא אכזב את הוריו, או ככה לפחות הוא חשב.

לחיות עם הפרעת קשב וריכוז

אתה מבין, כבוד השר בנט, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, לא תמיד מודעים לרעש שהם יוצרים בסביבתם כשהם לא מטופלים תרופתית.

אבל אתה יודע למה הם מודעים עד כאב? לזה שאף אחד לא מוודה שכל מורה ידע מה זה אומר להיות עם הפרעת קשב וריכוז ו/או עם לקות למידה, הם מודעים לזה שלמורים קשה להכיל אותם, עם או בלי 30+ תלמידים נוספים בכיתה, בכיתה שלפחות כ- 5% מהם הם מופרעי קשב בעצמם. הם למדו שהמורים לא יודעים איך להכיל אותם אם הם לא מטופלים תרופתית ואתה יודע איך זה גורם להם להרגיש מר בנט? זה גורם להם להרגיש שלא אוהבים אותם ולא מקבלים אותם. שהם רצויים רק כשהם באים "מטופלים" שהקבלה והאהבה אליהם מותנית בדבר. אז הם הבינו שאין ברירה, כי צריך לשרוד.

והם משלמים את המחיר, המחיר החברתי, המחיר של אפטיות לעיתים, של מאבק יומיומי, של רצון להצליח בלי לעבור שבעת מדורי גיהנום בדרך.

אני לא רוצה ילדה ששורדת את מערכת החינוך

ואתה יודע, כבוד השר בנט, אני לא נגד כדורים, זו הפרעה נוירולוגית וכמו כל הפרעה פיזיולוגית, צריך לטפל בה, גם הבת שלי לוקחת כדורים וזה ללא ספק עוזר לה.  כן, הכדורים עוזרים, אבל זה לא העיקר.  אם אחוז ניכר מהמורים היה באמת מבין מה עובר עליה ועל אותו נער, אם הם היו בקיאים ב- ADHD, באוטיזם, בלקויות למידה, בהפרעות נפשיות, אם הם היו מקבלים כלים אמיתיים להתמודד עם הילדים עם האתגרים הללו בכיתות, אם היתה תשתית ראויה בדמות כיתות עם קצת פחות תלמידים, הילדים האלה לא היו שורדים את מערכת החינוך, הם היו חווים אותה, אולי אפילו נתרמים ממנה ורחמנא ליצלן נהנים ממנה.

אני לא רוצה ילדה ששורדת את מערכת החינוך, אני רוצה ילדה שרואים אותה במערכת, שנותנים לה כלים מבלי שהיא או אני נצטרך להיאבק עליהם, אני רוצה מערכת שיודעת איך להתמודד עם האתגרים שקיימים בה ולא כזו שמתאימה במקרה הטוב לתקופה בה אני נולדתי, כמו שהבן שלי אומר – עם הדינוזאורים בשנות השבעים של המאה הקודמת. ושלרגע לא תבין אותי לא נכון – אני לא באה בטענות לאף מורה. רבים מאוד מהם באים עם רצון, נכונות ומוטיבציה גדולה אבל המערכת לא נותנת להם כלים, לא מספיק ולעיתים בכלל לא.

בבקשה תעשה צעד אמיץ

אז הידע שם, אצלך במשרד יש תכניות מופלאות של הכלה, שילוב והתמודדות יעילה והמורים כיום מחויבים לעבור המון שעות השתלמות בשנה, מה שנשאר זה שתגייס את האומץ שלך, חף מפוליטיקה ותעשה שינוי שורשי, בלי לפחד! תפסיק לדבר על 5 יחידות ועל עוד שעות תנ"ך, לא כי לא צריך, אלא כי יש סדר עדיפויות. אולי אני נאיבית, אבל בעיני הנפש של הילדים שלנו היא בראש סדר העדיפויות.

תכשיר מורים ראויים עם שליחות בעיניים ותתגמל אותם בהתאם כי הם יהיו אלו שיחנכו את  הילדים שלך והנכדים שלך, תקטין כיתות,  תדאג שתכניות הלימודים בסמינרים יכללו חומרים מעודכנים ושההשתלמויות יתנו כלים מעשיים שהצוות זקוק להם בכיתות ושאלו יהיו השתלמויות החובה לכל מורה. תדאג שהם ידעו כל מה שיש לדעת על מה מרגיש ילד אוטיסט וכן, הם מרגישים, איך ילד עם הפרעת קשב חווה את העולם, מה עובר על ילד עם הפרעת חרדה וכזה שיש לו הפרעת התנגדות . תוודא שהם יבינו וידעו מה לעשות עם הידע הזה שהם ירכשו.

אתה יודע, כבוד השר בנט, זה במרחק החלטה ממך. אז אני אמשיך לכתוב לך, כמה שצריך ולקוות, כי ההמנון שלנו אומר שלא אבדה תקוותנו, אז אני לא מאבדת תקווה שמתישהו, מישהו במשרד החינוך יפסיק לפחד ויעשה שינוי אמיתי למען הילדים של כולנו, כי לילדים מגיע הרבה יותר מרק לשרוד!

תודה רבה,

דנה בלוך – אמא מודאגת מרחובות

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

sam
side
reh