"קשר משפחתי": תערוכה המשלבת את סיפורן של אם ובת, הני שקולניק וסבינה סעד, באמצעות טכניקה מעורבת
תערוכה זו מביאה לבית יד לבנים ברחובות, את הניחוח של איטליה, ארץ המגף, הידועה כערש התרבות המודרנית בתחומי הציור, הפיסול, התיאטרון, הארכיטקטורה, האופנה, האוכל והפסטיבלים. המדינה שהצמיחה את גדולי האמנים של כל הזמנים, המהווה השראה לאסתטיקה בלתי מתפשרת, תוך שימוש מאתגר בחומרים שונים ובטכניקות מגוונות. התערוכה שוזרת בתוכה את סיפור חייהן המיוחד של אם ובת ואת עברן היהודי והאיטלקי, תוך שימוש בטכניקות חדשות ובהקשרים חדשים, ותוך שהן שומרות על ייחודן האומנותי אך מקיימות ביניהן סימביוזה מוחלטת.
החברה העירונית רחובות באמצעות בית יד לבנים מזמינה את הציבור לפתיחת התערוכה "קשר משפחתי" של האומניות הני שקולניק וסבינה סעד, אם ובת, אשר יציגו את יצירותיהן "בטכניקה מעורבת" במגוון נושאים וחומר. הפתיחה, יום חמישי 31.8 בשעה 20:00 בבית יד לבנים, רחובות והנעילה בתאריך 18.10. אוצרת התערוכה, רוני אנקורי.
שעות ביקור בתערוכה:
ימים א, ב', ד', ה' 15:00-09:00 | יום ג' 13:00-09:00, 18:30-16:30
בתאריכים 12-13.9.17 ובחול המועד סוכות- סגור
בית יד לבנים, הבנים 10, רחובות | 08-9453891.
על האומניות ויצירותיהן:
הני אלכסנדר שקולניק וסבינה סעד, אם ובת, נפגשות בתערוכה מקורית ומגוונת זו. כל אחת אמנית בפני עצמה וביחד הן חוברות לחגיגה משותפת של צבעים, נושאים ומרקמים.
הן בוחנות ומאתגרות את גבולות החומר, בטכניקות חדשות ובהקשרים חדשים, הן מקדימות לעיתים את זמנן ומפתיעות בכל פעם מחדש במגוון הנושאים והחומרים איתם הן עובדות.
הן מתקשרות עם עברן היהודי ועם עברן האיטלקי. מספרות את סיפור חייהן באמצעות צילום, סריגה, רקמה, שזירת חרוזים, כתיבה, גזרי נייר וציור. על אף שהיצירה של כל אחת מהן עומדת בפני עצמה, קיימת סימביוזה גלויה וסמויה ביניהן. הני מביטה אל העולם דרך עדשת המצלמה החל משנות השישים, בודקת צילום ספונטני, מעובד ומבוים. בודקת טכניקות, זוויות וחשיפה לאור. צילום משותף של שתיהן בימי ראשון, הפך לריטואל קבוע, כשהאב הלך למשחק הכדוררגל, היו השתיים בוחרות את זווית האור הטובה ביותר בבית, לשעות רבות של צילום משותף, כשהני מצלמת וסבינה מדגמנת. ובאמצעים דלים כדוגמת מצלמה פשוטה נוצר צילום מסקרן ומאתגר, המתנתק מהמציאות היומיומית.
לפני עשור, עם עלייתה לארץ בגיל 88, למדה הני במועדון גיל הזהב את מלאכת שזירת החרוזים לשרשראות. אולם ידי הזהב והדמיון אתגרו אותה לבדוק מחוזות נוספים, ביד בוטחת החלה ליצור מחרוזים, עולמות קסומים, סיפורי תנ"ך, אירועי ספורט ואירועים מחיי היום יום. סבינה מציירת וכותבת סיפורים ואנקדוטות מחייה ומחיי משפחתה על נייר אריזה נושן של פירות מהארץ ומאיטליה. סיפורים נוסטלגיים אלה, מוגשים לצופה באמצעות ציור נאיבי ובכתיבה כנה ובתיבול הומור או עצב. היא אף יוצרת במגזרות נייר ובציורי גואש, אוספת ומלקטת פריטים והופכת אותם לאמנות ready made. רבות מעבודותיה העוסקות בנושאים יהודיים, עיטרו – כרזות, גלויות לוחות שנה, זיכו אותה בפרסים רבים, מטעם שר החינוך והתרבות, משרד ההסברה, משרד החינוך ועוד. צלחת בעיטור יונת שלום, ניתנה למלך חוסן ולראש הממשלה רבין עם חתימת הסכם השלום בין שני העמים.
סבינה הינה בת יחידה להוריה, היא עלתה לארץ מאיטליה בגיל 19, לאחר שסיימה בהצלחה את לימודיה בביה"ס לאמנות, "בררה מילאנו". אך עם נשואיה נשאבה כולה לעבודת המשק וגידול פרחים.
סבינה, כמו אימה הני, חזרה לאמנות שוב רק בגיל ארבעים ומאז שתיהן אינן חדלות לרגע ליצור ולהפתיע. תערוכה זו מביאה ליד לבנים ברחובות, ניחוח של המגף האיטלקי, מדינה שהיא ערש התרבות בתחומי הציור, הפיסול, התיאטרון, הארכיטקטורה, האופנה, האוכל והפסטיבלים. מקום המהווה השראה לאסתטיקה בלתי מתפשרת, שימוש מאתגר בחומרים וטכניקות. אשר הצמיח בתוכו את גדולי האמנים בכל הזמנים.
הני שקולניק, נולדה בשנת 1919 בגרמניה ועם עליית הנאצים לשלטון, היגרה משפחתה לאיטליה. ועברה את ימי המלחמה במסתור בחוות כפריות בסיוע כומר מקומי. משפחתה עסקה בעיבוד עורות ולימים נישאה לפרוון יהודי. במהלך חייהם המשותפים היא סייעה במלאכת תפירת המעילים, מכירה ושיווק.
צילום היא למדה מספרים ומגזינים ומצלמה פשוטה ליוותה אותה שנים לכל מקום אליו היא הלכה. היא חברה באגודת המאיירים, אמני ראשון לציון, אמני רחובות, הציגה את יצירותיה בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל, זכתה בפרסים רבים וצילומיה פורסמו במגזינים בינלאומיים.
סבינה נולדה בשנת 1950 ועלתה לארץ בשנת 1969 עם תנועת בני עקיבא, נישאה בשנת 1970 ליהודה, היא אם לארבעה וסבתא לעשרה נכדים.
את יצירותיה הציגה בתערוכות רבות ברחבי הארץ וחברה באגודת המאיירים, אגודת הציירים הארצית, אגודת אמני ראשון לציון, עמותה לאמנות חזותית ברחובות ואגודת המיניאטורות.
