כנס בינתחומי של כללית סמייל

כנס בינתחומי של כללית סמייל

מגמות עכשוויות ברפואת השיניים המודרנית לקראת העתיד

מעל 400 רופאי שיניים ממרפאות כללית סמייל מכל רחבי הארץ, מקריית שמונה ועד אילת, השתתפו בכנס הגדול בתחום רפואת השיניים של כללית סמייל במלון דיוויד אינטרקונטיננטל, תל אביב. הכנס כלל סדרת הרצאות של רופאים ומומחים בתחומי טיפולים משקמים, משמרים וטיפולי שורש והרצאה של כתב הבריאות  "ישראל היום", מר רן רזניק, שהביא בפני הפורום את זווית ראייתו על רפואה ורפואת השיניים בראי התקשורת.

כללית סמייל, הרשת המובילה את תחום רפואת השיניים בישראל, מעסיקה רופאי שיניים וצוותים מקצועיים המשלבים בעבודתם ידע ומומחיות. על מנת לשמור את רופאי השיניים מעודכנים בחידושים בתחומי הטיפול השונים. כללית סמייל דואגת באופן מתמיד להעשיר את רופאי הרשת בכנסים והדרכות בהתאם לתחום פעילותם וכך להיות המעודכנים והמקצועיים בתחום ולהעניק למטופל בנקודת הקצה את הטיפול המקצועי והאיכותי ביותר.

ד"ר אורון שמואלי, מנהל רפואי מרחב מרכז בכללית סמייל והמנהל המקצועי של הכנס פתח את הכנס:

"כללית סמייל דואגת לפיתוח מקצועי והעשרת הידע לרופאיה והכנס הבין תחומי שנערך בת"א מייצג את החשיפה לקדמת הטכנולוגיות, טכניקות טיפול מתקדמות וחומרים חדשים בתחום, כפי שהוצגו בכנס על ידי מיטב המרצים. בכנס שולבו רופאים מדיסציפלינות מתחום טיפולי השורש, משמרת, שיקום הפה, העוטפים את המטופל החל מכניסתו למרפאה והתאמת תכנית טיפול, דרך הביצוע ועד לסיומו. כללית סמייל נמצאת בשלב הטמעת מערכות דיגיטליות למען השגת דיוק, איכות הטיפול ושמירה על בטיחות המתרפאים.

ככלל, כללית סמייל מקפידה על העשרת רופאי הרשת, כמו גם הצוותים הפרא-רפואיים והאדמיניסטרטיביים, ועורכת מעל 500 כנסים, הדרכות וימי עיון במהלך כל השנה, על מנת להמשיך להוביל את חוד החנית של רפואת השיניים בארץ. באמצעות כך נעשית סגירת מעגל המקנה טיפול מקצועי ואיכותי בשילוב רמת שירות בלתי מתפשרת".

ד"ר חגי סלוצקי הרופא הראשי של רשת כללית סמייל ומומחה ברפואת שיניים ציבורית: "רשת כללית סמייל היא רשת מרפאות השיניים הגדולה בעולם: 99 מרפאות ברחבי הארץ, קרוב ל- 1000 רופאים, 360 שינניות, כ- 1000 סייעות, וכ-3300 עובדים בכללית סמייל. במסגרת היותנו רשת מרפאות השיניים הגדולה מסוגה בישראל, לקחנו על עצמנו להיות חוד החנית בפן הרפואי והמקצועי ודואגים שרופאינו יעניקו טיפול איכותי למטופלים במיומנות מיטבית. אנו עורכים עשרות הדרכות מקצועיות בשנה". עוד הוסיף ד"ר סלוצקי כי "בשל רפורמת הקשישים, במסגרתה צפוי שיכנסו לסל טיפולים משמרים מגיל  75 ומעלה, החל מה-1 לינואר 2019, ומעל גיל 80 חלק מהטיפולים המשקמים, כולל תותבות מלאות וחלקיות, החל מיולי 2019,  מצפים לנו אתגרים גדולים ומורכבים להם אנו צריכים להיערך. אני חושב שזה צעד נכון וראוי, שהמדינה מכניסה את הטיפולים הללו לסל, ובו-זמנית מדובר באתגר גדול עתיר השקעה ואנו נמצאים בשיאו של מאבק להגדלת המשאבים שהוקצו לטיפולים אלה כדי שנעמוד בציפיות של המדינה והמטופלים".

רן רזניק, כתב בריאות "ישראל היום" שדיבר על רפואה ורפואת השיניים בראי התקשורת, במסגרת הרצאתו הודה כי "התקשורת לא מסקרת מספיק את רפואת השיניים, מדובר בנושא ציבורי חשוב וראוי לסיקור במיוחד לאור ההכלה של יותר ויותר טיפולים בסל השירותים".

במסגרת הכנס, הרחיבו על שינויים בתחום רפואת השיניים הן מבחינת גישות הרופא בהכנת תוכנית הטיפול והן מבחינת טכניקות, טכנולוגיות וחומרים:

פרופ' קרלוס נימקובסקי מהמחלקה לרפואת חניכיים של בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, ערך סקירה מלומדת על גורל השן הנתקפת על ידי מחלות חניכיים, מתי ניתן להצילה וכיצד. תוך דגש רב על הדרכים לשימור השן הטבעית במקום לבצע עקירה ולהחליף את השן הטבעית בשתל.

ד"ר בארי מרשק וד"ר צבי יואלי, שניהם מומחים בשיקום הפה, סקרו בפני הרופאים מכללית סמייל העוסקים בשיקום הפה את האפשרויות הטיפוליות במטופל המחוסר שיניים, כאשר סקרים שנעשו על ידי משרד הבריאות מצאו שמחצית מבני השמונים ומעלה בישראל נמצאים בקטגוריה זו.

פרופ' איגור צסיס מנהל תוכנית ההתמחות של ביה"ס לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל–אביב, סקר בפני הרופאים שעוסקים ביום יום שלהם בטיפולי שורש את האפשרויות השונות לטפל בטיפולי שורש שדורשים טיפול חוזר ומתי ניתן ורצוי להפעיל גישה ניתוחית כדי לטפל בשן ומתי עדיף שלא לטפל כלל בטיפול חוזר.

ד"ר איריס סלוצקי, מומחית בטיפולי שורש ומנהלת תוכנית ההתמחות בפקולטה לרפואת שיניים של הדסה והאוניברסיטה העברית, הרצתה על טיפולי שורש בגיל השלישי:

"בטיפול עם מטופלים מבוגרים יש סיכוי גבוה יותר להגיע למצבי חירום במרפאה ולכן אנו צריכים לעשות הכל על מנת למנוע זאת. ישנם סימפטומים שונים שיש לבדוק ובהתאם לתחקר לפני הטיפול על מנת לצמצם הסיכוי להתפתחות מצב חירום במרפאה. אתגר נוסף בטיפול בקשישים הוא התקשורת עם המטופל שנובע עקב קושי בשפה, קושי בהבנה, אובדן שמיעה שמחריף עם הגיל. לכן, האבחנה צריכה להתבסס על צילומי רנטגן מתקדמים כמו CBCT, במיוחד כאשר המטופל לא מספיק קוהרנטי".

מהמחלקה לשיקום הפה בבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל-אביב הרצו ד"ר יובל וינד שהרצה ביחד עם מר אילן ברוש בנושא רפואת שיניים אדהזיבית זעיר פולשנית: "החרסינות עברו מהפכה, אם בעבר הן היו שבירות, והיו צריכות טיפול מורכב בעל המון שלבים, הטיפול המקדים בחרסינות השתנה בצורה דרמטית, מטיפול רב שלבי עבר לטיפול חד שלבי".

ד"ר מיכל שטינקלר דקל מומחית לשיקום הפה, הציגה בפני הרופאים גישה שמרנית יותר לטיפול במחלת העששת, כזו שאמורה למנוע טיפולים מורכבים יותר לפחות בחלק מהשיניים שנתקפו במחלה.

פרופ' ניצן ביצ'צו, מבכירי רופאי השיניים בארץ ובעל שם עולמי בתחום האסתטיקה הדנטלית, מחברם של מספר ספרי לימוד בנושא, הרצה בנושא שיקום פה אסתטי באזור החיוך:

"אנו רוצים להגיע לאינטגרציה מוחלטת בין שולי השחזור לבין השן או שתל שאנו משקמים, אנו

חייבים לאפשר למטופל לחשוף חיוך הרמוני בלי שיש אזורים מסוימים הפוגעים בכך", עוד הוסיף "לא משנה אם אתם עובדים עם חומרים חדישים יותר או וותיקים – מה שמשנה זוהי המיומנות בשימוש בחומרים הללו וההקפדה של היישום שלהם".

"תוצאה של עבודת צוות, שבה כל פעולה מתבצעת על ידי הרופא המתאים לכך ביותר, מביאה למקסם את היכולות שלנו, כי הרי לכל אחד מאתנו יש ניסיון שונה וכך מגיעים לטיפול האולטימטיבי".

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

sam
side
reh