tt

כך תשוחחו עם ילדיכם על ימי הזיכרון

כך תשוחחו עם ילדיכם על ימי הזיכרון

השירות הפסיכולוגי החינוכי העירוני ממליץ להורים: כך תשוחחו עם ילדיכם על ימי הזיכרון.

האם לדבר עם הילדים על ימי הזיכרון, ואם כן -מאיזה גיל מומלץ? כיצד לתווך לילדים את ימי הזיכרון? מתי רצוי לשוחח עם הילדים על ימי הזיכרון?

השנה חלים ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל כאשר הילדים אתנו בבית במציאות שונה.

העדר מסגרת חינוכית והמצאות כל המשפחה בבית הינו מצב עניינים מורכב עבור כולנו, מבוגרים וילדים כאחד בכל מקרה. להלן נסייע לכם, ההורים, להתמודד עם תכנים העשויים לעלות סביב ימי הזיכרון ולענות על שאלות אלו ואחרות.

ילדים בגיל הגן, כמו כולם, נחשפים לשיח על ימי הזיכרון, לצפירה ולאווירה המיוחדת לימים אלה. ילדים קולטים קטעי מידע, בזמן שיכולותיהם ההתפתחותיות להבין ולפרש תכנים אלו אינן בשלות, וזאת בשעה שגם כך הם מתמודדים מזה תקופה עם שינוי גדול בשגרה ועם העדר מסגרות בשל מגפת הקורונה.

  1. ככלל, לילדים צעירים חשיפה לא מותאמת לתכנים הקשורים לימי הזיכרון עלולה ליצור דאגות, חרדה ואי שקט. הדבר יכול להיות מוחרף אף יותר בימים אלה בהם כל השגרות המוכרות שלהם ושל בני המשפחה השתנו.
  2. כיום, אתם, ההורים, מהווים גורם מתווך ומסייע במתן הסברים לאירועים שהילד חווה, ותפקידכם המרכזי הינו לעזור לילדים בתיווך המציאות באופן מותאם לגילם. הסברים קצרים ופשוטים יעזרו לילדים לחוות את המציאות כמובנת יותר ובכך יאפשרו תחושה של בטחון ושליטה.
  3. מומלץ לקיים שיחה קצרה עם הילדים, בה נסביר על ימי הזיכרון בפשטות, תמציתיות ובצורה מציאותית אך מרוככת ועם דגש על תקווה ואופטימיות.

יש לשים לב לגילאי הילדים, להמעיט ככל שניתן בחשיפת הילדים בני השלוש לנושא. חשוב להיות מודעים לכך שגם טווח התפתחותם של גילאי ארבע וחמש רחב, והם שונים זה מזה ביכולתם להיחשף לנושא .

  1. רצוי שלא להימנע לחלוטין מלעסוק בנושא- ילדים החווים דברים שאינם מובנים להם ללא הסבר עשויים לתת משמעות לעצמם באופנים שונים, שעלולים להגביר את החרדה ואת תחושת חוסר-הוודאות.

להלן עקרונות מרכזיים בחשיפת הילדים לנושאי ימי הזיכרון, בדגש על גילאי 5-6 עם ילדים צעירים יותר רצוי לצמצם במסרים ובעיסוק בתכנים הקשורים לימי הזיכרון .

  1. העיסוק בנושא יהיה ביום הזיכרון עצמו (אם יש צורך, ניתן לשוחח גם לאחריו).
  2. בחירת דרך מותאמת להצגת הנושא לילדי הגן בהתייחס לכמה ממדים:
    א) רמת ההבנה של ילדכם, כפי שאתם מכירים אותה.

ב) הידע הקיים- רצוי לפתוח בשיח על הנושא דרך שאלה לילדים על מה הם יודעים, מכירים, שמעו וראו בנוגע ליום הזיכרון. באופן זה, יהיה אפשר לדעת עם מה הילדים מתמודדים ולספק תיווך והסבר מותאם במידת הצורך.

ג) ההיכרות שלכם עם הילדים, רגישויותיהם, דרכי התגובה וההתמודדות שלהם עם נושא מגפת הקורונה בתקופה האחרונה בבית.

ד) אם נשאלתם- תענו. ניסיונות להתחמקות עלולים להיתפס בעיני ילדים כסימן לדבר קשה, טעון מכפי שאתם יכולים להתמודד אתו. חשוב שהילדים ירגישו את יכולת התמודדות  של ההורים עם הנושא. דבר זה מאפשר לילדים תחושת ביטחון ושליטה, גם סביב נושאים רגישים.

ה) הסיפור המשפחתי שלכם- במידה ויש לכם קשר אישי וקרוב יותר לנושא השואה/ יום הזכרון לחללי צה"ל, או שחוויתם אובדן משמעותי לאחרונה, רצוי כי ההסבר יכלול את הסיפור שלכם באופן תמציתי ופשוט, תוך התייחסות לכאב ולגעגוע אך עם דגש על התמודדות, תקווה ואופטימיות.

  1. בשיח על סיפור השואה והלחימה במלחמות ישראל אין מקום להיכנס לפרטים. מומלץ שלא לחשוף ילדים כמעט או בכלל לאמצעי התקשורת השונים, לתמונות או תכנים מאיימים וכן להימנע משימוש במילים קשות, כגון "רצח", "השמדה" וכד'
  2. ניתן לספר כי בכל השנים העם נלחם כדי שתהיה לנו מדינה , ובימים הללו אנחנו זוכרים את הלוחמים שעזרו להשיג מטרה זו.
  3. דגש על כוחות ותקווה- "היום יש לנו צבא חזק ששומר עלינו", "הרבה אנשים הגיעו לארץ ועזרו להקים את המדינה", "אנחנו יודעים ויכולים להתגבר על קשיים/ לשמור על עצמנו"…
  4. מתן אפשרות ולגיטימציה לתגובות שונות אצל ילדים- ילדים שונים מתמודדים עם רגשות ומצבים באופנים שונים. לכן, אין לצפות מילדים לבטא עצבות, ויותר מכך- ישנם ילדים העשויים להגיב אף בצחוק, חשש, מבוכה וכו'. יש ילדים שממשיכים לנהוג כרגיל. כל התגובות הינן נורמטיביות. ניתן להתייחס במסר "יום זיכרון הוא   יום שונה כל אחד מגיב באופן שונה, אבל עדיין מכבדים את היום הזה"…
  1. במידה ונהוג או מקובל במשפחתכם- ניתן להדליק נר זיכרון ולשתף את הילדים בכך שזהו סמל נוסף של זיכרון.
  2. עם ילדים בגילאי 5-6 ניתן להיעזר בספרים, כגון "למה לנפתלי קוראים נפתלי"/ אלונה פרנקל, או "חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי"/ ד"ר תמר מאיר.
  3. ניתן גם להיעזר בסרטון "החברים של יעל":

הצפירה:

  1. הכנה מראש- רצוי להכין את הילדים כחצי שעה לפני הצפירה- להסביר שנשמע צליל חזק שנועד כדי שנזכור את הלוחמים להקמת המדינה, ושבזמן הצפירה עומדים בדום (רצוי בשקט ובלי לזוז).

מתן הסבר- "עומדים בצפירה וחושבים על אנשים יקרים ואהובים"… או כל ניסוח שמתאים לכם כהורים מההיכרות עם ילדכם.

  1. הבחנה בין צפירה לבין אזעקה- זהו סימן מתוכנן ולא סימן למצב חירום. ניתן להיעזר בסרטון ההדרכה הנ"ל להסבר על הצלילים השונים.

  1. בעת הצפירה: ההורים אמורים לתת דוגמה לעמידת דום. רצוי להציע לילדים להצטרף לעמידה, אך אין לחייב או לצפות מילדים צעירים לעמוד לאורכה.

נכתב על ידי צוות הגיל הרך, השרות פסיכולוגי חינוכי התפתחותי, אגף החינוך, עיריית רחובות.

במידה וכהורים אתם חווים קשיים בהתמודדות בתקופה זו ניתן לפנות לשירות הפסיכולוגי דרך המוקד העירוני 106 בטלפון 08-9392106, או בווטסאפ 050-8806106.

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

sam
side
reh