השירות הפסיכולוגי החינוכי נותן לכם טיפים.
כיצד נדע למה לצפות בהתפתחות היחסים החברתיים של ילדינו? מהן המיומנויות הנרכשות בגיל זה וכיצד ניתן לעודד אותם בתחום ?
השירות הפסיכולוגי-חינוכי באגף החינוך בעיריית רחובות ריכז עבורכם, ההורים מידע וטיפים בנושא התפתחות חברתית של בני הגיל הרך.
בני האדם הינם יצורים חברתיים מטבעם. היכולות החברתיות הולכות ומתפתחות בשנים הראשונות לחיים באופן אינטואיטיבי, כאשר הילדים באים במגע עם מבוגרים וילדים בסביבתו.
בשנת החיים הראשונה מתפתחת התעניינותו של התינוק בילדים אחרים והוא מבטא זאת באמצעות מחוות לא מילוליות, כגון: מבט, חיוך והשמעת קולות. שנת החיים השנייה מאופיינת בהאצה של רכישת המיומנויות החברתיות, אולם הפעוט עדיין מתקשה לתאם את ההתנהגויות החברתיות ועל כן, את רוב זמנו הוא מבלה במשחק לבד. בנוסף, מתפתחת היכולת לשחק ליד ילדים אחרים וקיימת התעניינות במשחקו של הילד שנמצא בסמוך או במה שמשחק עמו. בשנת החיים השלישית, עם ההתפתחות הקוגניטיבית והשפתית, משתכללות יכולות המשחק כך שהמשחק במקביל הופך למשחק משותף. בשלב זה מתפתחת היכולת למשחקי "כאילו", חילופי תפקידים והתחלה של הבנת משחקי חוקים, כמו משחק מחבואים.
על אף שהיכולות החברתיות מתחילות להתפתח, לוקח זמן עד שהן מתבססות. תחילה הן לוקחות חלק קטן בעולמו של הילד ומצריכות תיווך והכוונה של מבוגר. בגיל הגן, הן הולכות ומתבססות ומתחילה להתפתח היכולת לזהות את נקודת המבט של האחר. הידע החברתי מתרחב ועלייה בתדירות ובמגוון של האינטראקציות החברתיות מאפשרת לילדים להעריך עד כמה הם מעוניינים בחברות עם ילד מסוים. בהמשך, נוצרים יחסי חברות משמעותיים עם ילדים ספציפיים. יש לציין, כי יחסי החברות האופייניים לגיל זה עדיין נתונים לשינויים תדירים ואינם עקביים בהכרח לאורך זמן.
בגילאי 3-5 נרכשת היכולת לתכנן משחק משותף ומורכב. בנוסף, הילדים לומדים לאזן בין שיתוף פעולה לבין תחרותיות וקונפליקטים. גוברת היכולת להציע עזרה, לדאוג לאחרים ולחלוק עמם משאבים וחוויות. בנוסף, מתרחש שינוי בתוכן הקונפליקטים. אם בעבר הקונפליקטים סבבו בעיקר סביב שליטה במשאבים מוחשיים (למשל, עימותים על צעצועים) וקושי להצטרף למשחק, כעת נוספות סיבות לקונפליקטים: כללי משחק, רעיונות למשחק ומאבקים על שליטה חברתית.
קונפליקטים ותוקפנות שכיחים בחייהם החברתיים של ילדים צעירים ומהווים חלק מתהליכי חקירה ולמידה חברתית. באמצעות קונפליקטים הילד לומד: להבין את השוני שלו מהאחר, לאזן בין הצרכים והרצונות שלו לאלו של האחר, לשמר יחסים טובים עם חברים, להתאמן בהצגת
עמדותיו, לצפות מראש את תוצאות ההתנהגות ולשכלל מיומנויות של תקשורת חברתית. לרוב, ילדים זקוקים לעזרת מבוגר על מנת ללמוד אסטרטגיות לניהול הקונפליקט.
כיצד ניתן לסייע לילדים בפיתוח היכולות החברתיות ופתרון הקונפליקטים?
1.עידוד מפגשים חברתיים מחוץ לשעות הגן, לימוד כישורי הצטרפות למשחק: להתבונן מהילדים מהצד לפני שנכנסים ולזהות מה מעניין אותם ולהצטרף תוך כדי חיקוי הפעילות הקיימת.
- במקרה של דחייה כדאי לשוחח עם הילד ולסייע לו להתמודד עם הרגשות שעולים בעקבות הדחייה. מומלץ ללמד את הילד משפטים שיכולים לסייע במצבי קונפליקט שכיחים, למשל: "אפשר את המשחק?", "אני משחק עם זה עכשיו!", "תן לי בבקשה!", "עכשיו תורי" וכו'.
- לעודד שיח רגשי סביב מצבי קונפליקט: למשל לשאול את הילד הרגיש בסיטואציה, איך הילד השני הרגיש ולסייע במתן פרשנות חברתית. הורים יכולים להציע 2-3 אפשרויות לפתרון הקונפליקט שמהן הילד ייבחר.
לסיכום, התפתחות היכולת החברתית בגיל הרך חשובה להתפתחות תקינה. היא מאפשרת לילד לפתח יכולות של שיתוף פעולה, מנהיגות, פתרון קונפליקטים והבנה של נורמות וחוקים חברתיים. בנוסף, היא בעלת משמעות גדולה לדימוי העצמי של הילד. יחד עם זאת, חשוב להתאים את ההתנסויות החברתיות לגיל ויכולות הילד. בכל מידה של קושי חברתי, כדאי לנסות לסייע בעדינות לילד במרחבים החברתיים השונים בהם הוא פועל ובמידת הצורך, לפנות לאיש מקצוע.
לפרטים וייעוץ ניתן לפנות לשירות הפסיכולוגי-חברתי באמצעות הטלפון: 08-9392850 או במוקד העירוני 106.
צילום: www.istockphoto.com
