באדיבות ד"ר עיסאם ראבי, מומחה כלי דם ברשת כללית אסתטיקה

ורידים הופכים לבולטים יותר עם השנים, ועל ידי כך גם למטרד שמציק. מרבית מהמתמודדים עם בעיה זו הם נשים (30-50%), אולם גם גברים סובלים ממנה (10-20%). בעיית הורידים הבולטים ברגליים הינה בריאותית ואסתטית. מהם הגורמים להופעת הוורידים? כיצד ניתן למנוע את הידרדרותה ואיך יודעים מהו הטיפול המתאים ביותר להעלמת ורידים? ד"ר עיסאם ראבי, מומחה כלי דם ברשת כללית אסתטיקה עושה סדר:

סוגי הורידים הבולטים מתחלקים לשניים, הראשונים הם הנימים, ורידים קטנים בצבעים וגדלים שונים המופיעים על פני העור בצורה מפוזרת או בקבוצות צפופות, ובדרך כלל גורמים להפרעה אסתטית בלבד.

הסוג השני הוא דליות, ורידים שנמצאים מתחת לשכבת העור. מדובר, למעשה, בוורידים חולים. הדם זורם בהם בצורה הפוכה, דבר הגורם להתרחבותם. הדליות מהוות בעיה אסתטית ורפואית כאחד, והיא מתבטאת בכאבים, נפיחות, שינויים בצבע ואיכות העור, פצעים, זיהומים, פקקת ורידית ודימום. אלה סיבות טובות מספיק לכך שמוטב לא להזניח את הבעיה ולטפל בה בהקדם האפשרי, בייחוד מפני שבעיית הדליות עלולה להחמיר עם הזמן, וכך גם עולה שכיחות הסיבוכים האפשריים.

מהם הגורמים להופעת וורידים בולטים?

הגורמים השכיחים לכך שהוורידים נעשים בולטים הם תורשה, הריון, עמידה ממושכת ופקקת ורידים עמוקה. גורמים פחות שכיחים הם עודף משקל, טיפולים הורמונליים וכדומה.

האם יש דרך למנוע דליות וורידים בולטים ברגליים?

מניעה היא תמיד צעד חשוב שיש לנקוט בו. למשל, מומלץ להימנע מעמידה ממושכת. אם נדרשת עמידה ממושכת בעבודה, יש להקפיד להשתמש בגרביים אלסטיות ומידי פעם ללכת ולהזיז את הרגליים ומומלץ מאוד להשתמש בגרביים אלה במיוחד בזמן ההיריון, אם ידועה רגישות משפחתית לבעיה. בנוסף, הליכה קבועה עם עקבים עלולה להחמיר בעיית ורידים קיימת אז כדאי לעבור לנעליים שטוחות.

אלו טיפולים קיימים היום להעלמת ורידים?

חשוב לציין, אם הבעיה משולבת, כלומר, ישנה הופעה של נימים ודליות יחד, יש לטפל קודם בדליות ורק בהמשך לטפל בנימים.

אפשרויות הטיפול בנימים 

סקלרותרפיה (הטרשה ורידית): טיפול שמבוסס על הזרקת חומר מטרש (סוגר ומכווץ) לנימים, אשר בהמשך מתמוססים ונעלמים. שיטה זו היא הנפוצה ביותר בעולם לטיפול בנימים, והיא מתאימה לכל הסוגים והתוצאות מצוינות.

צריבה בלייזר: טיפול המבוסס על צריבת הנימים, שבעקבותיו הם נסגרים ולאחר מכן נעלמים. מתאים בעיקר לנימים קטנים אצל בהירי עור. טיפול זה נחשב לרוב לכואב יותר. החזרה לחיים רגילים, לאחר שני סוגי הטיפול בנימים, היא מיידית. חשוב להקפיד לא לשזף את המקום המטופל כשבועיים לאחריו, ולהימנע מפעילות ספורטיבית אינטנסיבית למשך יומיים-שלושה.

תופעת הלוואי העיקרית בטיפולים אלו היא הופעת פיגמנטציה כתוצאה מהתפרקות הנימים באחוז קטן שנעלמים בהמשך. בנוסף, עלול להופיע כיב קטן באזור הטיפול אולם מדובר במקרה נדיר.

חשוב לציין כי אין טיפול שיכול למנוע הופעת נימים בעתיד.

אפשרויות טיפול בדליות

לפני כל טיפול בדליות, רופא מומחה מבצע הערכה של הבעיה באמצעות בדיקת דופלקס, המאפשרת לאתר את מקור הבעיה. הטיפול מותאם אישית לכל מטופל, ולאחר שהרופא מציג את כל סוגי הטיפולים לרבות היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם, נבחר הטיפול המתאים.

ניתוח לשליפת הורידים החולים: מדובר בניתוח שדורש הרדמה ומותיר אחריו לא מעט צלקות. לא תמיד ניתן לשלוף את כל הדליות מפני שישנם מקרים שבהם לא ניתן טכנית לעשות זאת עקב מבנה גוף או מיקום הדליות. בנוסף, היקף הניתוח תלוי במידת הבעיה הקיימת, ולאחריו יש כאבים, שטפי דם וצורך במנוחה בבית. החזרה לחיים רגילים תלויה בסדר הגודל של הניתוח וקצב ההתאוששות של המטופל.

היום כמעט ואין צורך בניתוח קונבנציונאלי זה, ולרוב אין הצדקה לעשות אותו במיוחד לאור העובדה שהוא טראומתי, משאיר צלקות ומגביל את הניידות לאחר הניתוח לתקופה ארוכה יחסית.

אפשרויות טיפול בדליות המחליפות ניתוח

– טיפול אנדותרמי: מתאים לטיפול בווריד הספינה הגדולה, וריד פנימי המתמשך לאורך הרגל באספקט הפנימי שלה, או לווריד הספינה הקטנה המתמשך לאורך השוק בחלק האחורי. הטיפול נעשה בחדר ניתוח ומבוסס על הכנסת קטטר לאורך הוריד וצריבתו. הצריבה נעשית באמצעות לייזר, גלי רדיו או קיטור. הטכניקה דומה בכולם, אך רק מקור החימום משתנה. הטיפול דורש הרדמה כללית או מקומית, לאורך הרגל, ומטפל רק בוורידים שהוזכרו (ורידי הספינה), אך לא בדליות חיצוניות או פנימיות. יהיה צורך להשלים את הטיפול בניתוח שליפת ורידים או בסקלרותרפיה בקצף, עליה נסביר בהמשך. החזרה לחיים רגילים לאחר טיפול זה היא מהירה יחסית.

– טיפול בהדבקה: שיטה שבה מזריקים דבק מיוחד שנקרא וינאסיל הסוגר את הוריד. טיפול זה נעשה בחדר טיפולים או חדר ניתוח, כאשר הטכניקה דומה לטיפול האנדותרמי. מחדירים קטטר מיוחד לאורך הוריד לאחר יצירת חתך קטן. הטיפול דורש הרדמה מקומית באזור ההחדרה בלבד, הוא יעיל מאוד ומיועד לטיפול בוורידי הספינה הגדולה או הקטנה בלבד. יש להשלים את הטיפול בניתוח או בסקלתרותרפיה בקצף. גם כאן החזרה לחיים רגילים היא מהירה.

– סקלרותרפיה (הזרקה בקצף) בהנחיית אולטרסאונד: זהו למעשה הטיפול שבעקבותיו כמעט הפסקנו לחלוטין את הניתוחים הקונבנציונליים. הוא נעשה במרפאה, ואין צורך באף סוג של הרדמה. ההליך יכול לטפל גם בספינות וגם בכל סוגי הדליות הפנימיות והחיצוניות שהטיפולים שהוזכרו לעיל אינם מטפלים בהם. ניתן להגיע לדליות פנימיות כולל הספינות בהנחיית אולטרסאונד. הטיפול מבוסס על הטרשת הורידים, כלומר, סגירה וכיווץ שלהם ובהמשך הם יצטמקו וייעלמו.

היתרונות בשיטה הזו נעוצים בכך שאינה דורשת הרדמה כלל, וניתן לטפל בכל בעיות הורידים הפנימיים והחיצוניים, ללא צורך בשימוש בשיטה נוספת. נחוצות מספר פגישות כדי לסיים את הטיפול לחלוטין, כאשר בהמשך ממשיכים לטפל עד להיעלמות הדליות כולן על מנת להגיע לתוצאה המושלמת. החזרה לתפקוד לאחר הטיפול היא מהירה מאוד.

חשוב לציין כי היתרון של הטיפול האנדותרמי ושיטת ההדבקה על פני הטיפול בסקלרותרפיה בקצף בהנחיית אולטרסאונד הוא שהסגירה של וריד הספינה יעילה יותר לאורך זמן לפי נתונים סטטיסטיים.

מהן תופעות הלוואי האפשריות של הטיפולים החדשניים להעלמת דליות?

ישנן מעט מאוד תופעות לוואי בשיטות החדשניות לעומת הטיפול בניתוח קונבנציונאלי. התופעה השכיחה ביותר היא כאבים לאחר הטיפול. לרוב אין כאבים, אולם אם ישנם הם בדרגה קלה. עלול להיות כאב חזק ומגביל אך אינו נמשך זמן ארוך והוא ניתן לטיפול.

תופעה נוספת היא התקשות של הורידים המטופלים. אין מדובר בסיבוך אלא שזהו פועל יוצא של הטיפול, שכן הורידים מתקשים עקב סגירתם וזה סימן טוב. בהמשך הם ייעלמו עם היעלמות הורידים.

עוד תופעת לוואי ידועה כרוכה בשינוי צבע, מה שנקרא – פיגמנטציה. זה נפוץ יותר בטיפולי סקלרותרפיה מפני שזו השיטה היחידה שמטפלת בדליות חיצוניות. פיגמנטציה עלולה להופיע הן לאורך ורידי הספינה והן לאחר טיפול אנדותרמי, והיא גורמת לבעיה אסתטית.

הפיגמנטציה נמשכת ממספר שבועות ועד למעלה משנה, כאשר הממוצע הוא מספר חודשים. יש לזכור שצלקות מניתוח נשארות כל החיים וגורמות להפרעה אסתטית, אלא אם נעשו קטנות מאוד. עם זאת, הדבר לא תמיד ניתן לביצוע באופן הזה. סיבוכים נוספים העלולים להופיע בכל סוגי הטיפולים שהוזכרו הם: זיהומים, פצעים בעור, אלרגיה לחומר ההזרקה, לדבק או לחומר ההרדמה, פגיעה עצבית (נפוצה יותר בטיפולי צריבה) וכן פקקת בורידים אחרים או במערכת העמוקה אשר בעקבותיה ישנם תסחיפים (סיבוכים נדירים מאוד).

האם בעיית הדליות עלולה לחזור לאחר הטיפול?

ככל שהטיפול ייעשה בצורה הטובה ביותר, הסיכוי כי הבעיה תחזור ייפחת משמעותית. אמנם, קיים סיכון כי הבעיה תחזור כיוון שרוב המטופלים סובלים מנטייה גנטית. ניתן להפחית את חזרת הבעיה על ידי הקפדה על אורח חיים נכון ומתאים– הוזכר לעיל.