לפני כחודש פנה אליי אלון. עו"ד שלו נתן לו את מספר הטלפון שלי.
אלון הסביר שהוא מעדיף שניפגש כי הוא מפחד שמאזינים לו לנייד.
למחרת אלון הגיע למשרדי, ביקשתי ממנו שישאיר את הנייד שלו ברכב כדי שגם אם ישנה האזנה לנייד שלו אז לא ישמעו את השיחה במשרדי (מי מכם שלא יודע, ניתן להאזין דרך הנייד גם שלא באמצעות שיחה. כל עוד יש סוללה בנייד, ישנה אפשרות שיאזינו דרכו וכמובן שזו האזנת סתר- אסורה עפ"י חוק).
בפגישה אלון סיפר לי כי לפני שבועיים הוא ואשתו יפעת בהליך גירושים. לפני חודש הוא עזב את הבית ויפעת נשארה בו עם שלושת ילדיהם הקטנים.
אלון הסביר לי כי הוא חושב מספר צעדים קדימה ולכן הלך להתייעץ עם עו"ד והגיע למסקנה שהוא חייב לפעול כעת לפני שיפעת תקבל ייעוץ ותיזהר בכל מה שקשור לעבודתה.
"דותן, ליפעת יש מכשיר להסרת לייזר בקליניקה בבית והיא עושה גם ציפורניים לאיפור לנשים. אני חייב לציין כי היא ממש מקצועית ויש לה המון לקוחות. בהתייעצות עם עו"ד, החלטתי לפנות אליך, כדי להוכיח את היקף העבודה שלה ואני כבר אומר מראש שיש לקוחות שמשלמים לה במזומן כך שאין רישום על הרבה הכנסות. היא מצהירה שהיא מרוויחה 5000 ש"ח בחודש ואני אומר לך בוודאות שזה הרבה יותר".
פניתי לאלון ואמרתי לו "אלון תשמע, במקרה הזה הפיתרון הכי יעיל הוא שאדאג שחוקרת ממשרדי תקבע תור אצל יפעת והיא תדובב אותה במהלך הטיפול. כמובן שכל השיחה במהלך הטיפול תוקלט במכשיר הקלטה סמוי. בתוך בית/קליניקה אסור לצלם אלא אם בעל המקום מאשר".
אלון התלהב מהרעיון ולאחר שקיבלתי את כל הפרטים התחלנו לעבוד על זה.
בדקנו ברשתות החברתיות ובאינטרנט האם יפעת מפרסמת את העסק שלה ואכן גילינו שישנה קבוצה של נשים בפייסבוק שהיא מפרסמת שם והרבה נשים הגיבו לה והחמיאו על העבודות שהיא עשתה ואף העלו תמונות של ציפורניים לאחר הטיפול.
דפנה, החוקרת מהמשרד יצרה קשר עם יפעת כדי לקבוע תור לציפורניים. בשיחה, יפעת אמרה לחוקרת כי בשבוע הקרוב הכל תפוס ואין לה תורים פנויים וניתן לקבוע רק לשבוע הבא (דבר המעיד על היקף עבודה לא קטן) והן קבעו לשבוע שלאחר מכן.
כעבור שבוע, דפנה הגיע ליפעת. דפנה תיארה את הקליניקה של יפעת כמפוארת וברמה גבוהה.
במהלך הטיפול, נוצר ביניהן קשר טוב ודפנה הצליחה להוציא מיפעת את מספר הלקוחות שלה, את היקף הכנסותיה והדבר המשמעותי ביותר הוא שיפעת סיפרה לה על תהליך הגירושים שלה עם אלון ועל כך שהיא לא מוכנה לגלות לו את האמת על הכנסותיה כדי שהיא תוכל לקבל דמי מזונות גבוהים והיא אמרה והוסיפה "הוא היה מת אם הוא היה יודע כמה אני מרוויחה באמת. אני עובדת קשה, שגם הוא יעבוד קשה".
כעבור יומיים אלון הגיע למשרדי ולאחר ששמע את ההקלטה, מצד אחד הוא אמר שעצוב לו לשמוע את אשתו שהיתה החצי השני שלו להגדרתו במשך כעשור מדברת עליו כך, אך מצד שני הוא שמח ואמר לי שעכשיו יש לו קלף זהב ביד".
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים.
