אחוז הילדים ובני הנוער שמגיעים לטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי מדי שנה עולה. אחת הסוגיות המורכבות, המדוברות והידועות איתם הורים ואנשי חינוך הפועלים בכל סוגי המסגרות מתמודדים בחיי היום יום שלהם היא מה שנקרא התקפי זעם. מדובר בסוג של התפרצות רגשית שיכולה לבוא לידי ביטוי במגוון של תסמינים כמו צרחות, השתוללות פיזית, בכי, כעס, אי יכולת לסלוח או להקשיב לצד השני, אלימות, מונולוג ארוך ועוד.
אחת הסיבות לכך היא משום שפעמים רבות, סיטואציות רגשיות לא תווכו בצורה המיטבית עבור אותם הילדים והם נמצאים במצב שהם בעצם לא יודעים איך להתמודד עם כל מיני מצבים המעודדים את אותם התקפי זעם.
איך אפשר לזהות כי מדובר בהתקפי זעם?
ובכן, יש כל מיני סימנים מקדימים שיכולים לגרום לסוגים של התקפי זעם ואפשר לראות איך זה בא לידי ביטוי בעיקר אצל פעוטות. רעב, עייפות, אי נוחות, מחלה – אלו ועוד יכולים להוביל להתקף זעם. בשונה מילדים ובני נוער, אצל פעוטות מדובר בהתנהגות שהיא לגמרי נורמלית והיא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות שלהם. זה השלב שבו הם מבינים כי הם שונים מהמבוגר ורודפים אחרי העצמאות שלהם. אפשר לזהות שלב זה בהתנהגויות כמו ”אני רוצה לעשות הכל לבד“, ”אני לא רוצה עזרה“, ”זה שלי“ וכדומה.
מה עושים?
חשוב להבין כי ההתנהלות מול התקפי זעם אצל פעוטות שונה לגמרי מההתנהלות אצל ילדים ובני נוער או אפילו אצל אדם מבוגר. לכן, חשוב לקבל הדרכה מאיש מקצוע כדי שתוכלו לדעת איך להתנהל מול ההתקף בצורה המיטבית. אצל ילדים למשל, יש כמה מיומנויות חשובות שכדאי לאמץ הכוללות בין השאר הימנעות ממצבים בעיתיים, שינוי המצב הבעייתי בזמן אמת, שימוש בכל מיני סוגים של הסחות דעת, שינוי קוגניטיבי והתאמת התגובה לסיטואציה.
צילום: דיפוזיט
