ד"ר רפי ביסטריצר בכיר בחברת אפלייד מטיריאלס מרחובות- זכה בפרס וולף היוקרתי.
ד"ר רפי ביסטריצר, מנהל בקבוצת האלגוריתמים בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials) נבחר לקבל את פרס וולף לפיסיקה ביחד עם פרופ' אלן מקדונלד מאוניברסיטת טקסס ופרופ' פבלו הררו מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.
ד"ר רפי ביסטריצר, יקבל השנה את פרס וולף בפיזיקה אשר יוענק בחודש יוני בטקס בכנסת. הפרס הבינלאומי המוענק בישראל מאז שנת 1978 על ידי נשיא המדינה לאנשי מדע ולאמנים נודעים מכל רחבי העולם על הישגיהם למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדל, אזרחות, גזע, צבע, דת מין או השקפה. השנה יוענק הפרס ברפואה, בפיזיקה, במתמטיקה, בחקלאות, ובאמנות – ומתוך תשעת חתני הפרס, ארבע הן כלות.
פרס וולף הוא הפרס המדעי היוקרתי ביותר המחולק בישראל ורבים מהזוכים בו זכו לאחר מכן גם בפרס נובל, ביניהם פרופ' דן שכטמן וזוכי נובל בפיזיקה לשנת 2019, מישל מאיור ודידיה קולו, מגלי כוכב הלכת הראשון מחוץ למערכת השמש.
הפרס בפיסיקה יוענק השנה במשותף לשלושה חוקרים: פבלו ג'רילו-הררו, אלן ה. מקדונלד וד"ר רפי ביסטריצר מחברת אפלייד מטיריאלס ישראל, "על עבודתם החלוצית בתיאוריה וניסוי של גרפין דו- שכבי מסובב שיוביל, בין היתר, למהפכת אנרגיה אדירה".
רפי ביסטריצר, בן ה-45 כיום תושב פתח תקווה, הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני ודוקטורט בפיזיקה ממכון ויצמן למדע. ב-2007 עבר ביסטריצר לאוסטין שם השלים פוסטדוקטורט באוניברסיטת טקסס, תחת הנחייתו של פרופ' מקדונלד. ב-2012 שב לישראל ומאז עסק במחקר ופיתוח בתחומי האלקטרומגניטיקה והאלגוריתמים. כיום ביסטריצר מנהל צוות אלגוריתמים בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל, עוסקת בפיתוח וייצור של מערכות מתקדמות לתעשיית השבבים. תהליך בקרת הייצור, בו מתמחה החברה, הוא חלק מהותי בענף השבבים כולו המהווה בסיס לכל מוצר אלקטרוני מסביבנו – מטלפונים ניידים, מחשבים, מכוניות, מצלמות, ציוד רפואי, מכונות תעשייתיות ועוד ועוד. מרכז הפיתוח והייצור של החברה, המעסיקה בישראל כ- 1600 עובדים, נמצא בפארק המדע ברחובות. הקבוצה בראשה עומד ביסטריצר מתמחה באלגוריתמים של ראייה ממוחשבת ואלגוריתמים באמצעות למידת מכונה (Machine learning).
עם ההכרזה על הזכייה בפרס היוקרתי אמר ביסטריצר: "אני נרגש מאוד מההכרזה על קבלת הפרס ובעיקר על ההכרה בעבודת המחקר שלי לצד שותפיי. מעבר כך, אני מקווה שהעבודות הרבות על גרפין דו-שכבתי ברחבי העולם יביאו להבנה טובה יותר של עולם הפיסיקה ושל היכולת שלנו להבין ולהשתמש בחומרים המצויים בטבע". על החשיבות של הניסוי הסביר ביסטריצר: "מדובר בתופעה פיזיקלית מאוד מעניינת. על התופעה לבד לא נותנים פרס, אלא בגלל הפוטנציאל הטמון בה כדי ללמוד פיזיקה חדשה. הניסויים בחומר הזה מאוד קשים. המערכת שגילינו מאפשרת בפעולה פשוטה יחסית לשנות את המתח של הגרפין המסובב ולאפשר לעבור בין מצב מבודד למצב על מוליך.
עוד על הפרס – https://wolffund.org.il/2020/01/13/%D7%A8%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%A8/
