את חיה חיים רגילים בתוך משפחה רגילה, עד כמה שההגדרה הזו מתאימה לכל משפחה באשר היא. את לא מתייחסת יותר מידי לשינויים שחלים סביבך… אחות נשואה , אחות רווקה… כוח האנרציה מניע את כולנו , ילדים עבודה בית ניקיונות בישולים. אט אט את שמה לב לעובדה שאחותך הקטנה מופיעה למפגשים המשפחתיים בחולצות ארוכות גם בשיא החום, פתאום היא יושבת לידך בשולחן האוכל ומברכת לפני שמכניסה לפה…
בערבים כשאת מתקשרת אליה , היא בשיעור כשאת מבררת איזה שיעור? ( סיימה תואר ) ״זה שיעור תורה אצל נועה״, במסרונים את מקבלת״ דברי תורה״, בארוחת הצהריים אצל אמא באילת היא שותה בחד פעמי ולא נוגעת באוכל.
רגע זו אחותך, אחותך הקטנה, הבלונדינית עם הגופיות והג׳ינס… עם הצמות וההודו ,עם הבילויים והחברות… זו היא? את שואלת את עצמך…בהתחלה בלב… ואז בקול רם… מה קורה עם האחות הקטנה שלנו? זו שהיתה באה בערבי שישי לשמור על אחייניה??? פתאום היא מדברת בשפה אחרת… ״בעזרת השם, אם ירצה השם״ קונה לך ליום הולדת פמוטי קריסטל, ספר תהילים מעור. איפה האחות שלך??? איפה היית את כשכל זה קרה? שקט עוטף אותה… היא יושבת אצלך על הספה ומתפללת ששששש… לא מפריעים לה בעת התפילה.
הבנים שלך בהלם, היתה חבקנית , הדודה… הפכה שקטה , מכונסת ואחרת. כל מאכל קנוי או או שלא עובר בדיקה מדוקדקת של כשרות.. טלפון ממנה… היי אולי חזרה הקטנה? טסה לאומן… מה לבקש מרבינו ? היא שואלת… אומן ?? אוקראינה? קפוא שם… איפה ימי הודו העליזים? ורגע מה עם חתונה ? ילדים ? את מתחילה לחשוב בתוך תוכך… הילדה השובבה הבלונדינית גדלה… הגיעה העת. ״הוא ישלח לי ״ היא לא מפסיקה למלמל… שידוך ראשון זה לא זה, שידוך שני, הוא לא האיש… ואת שואלת את עצמך… היש בחור בשבילה? היא יפה חכמה מאמינה אדוקה … מה הוא שכח אותה הקדוש ברוך הוא שלה?
״הוא לא שכח אותי , הוא מכין לי משהו מיוחד… הוא מחכה שיגיע האחד , אני יודעת , אני מרגישה, זה קרוב מתמיד זה כאן לידי… ״ ואת בתוכך חושבת , שתתפשר, אין גבר מושלם, היא כבר ילדה גדולה, זה לא הולך להיות פשוט… ערב שבת את מדליקה נרות, ״אלוהים היקר, לקחת לי את אבא שלי אליך לגן עדן, שלח לאחותי היקרה לי כל כך , מה שהכנת עבורה.. לא יכול להיות שכל החברות שלה נישאות מתעברות ויולדות ורק היא עדיין מחכה…״והיא כמה בכי, כמה דמעות, כמה אמונה, כמה חוזק… ״אל תדאגי אבישג, אני אנשא אלד ואהיה אמא, הוא לא שכח אותי״
ערב אחד רגיל למדיי… קיבלנו מסרון…״אני לא בטוחה שזה הוא אז אנסה שוב… הוא בדיוק מה שדימיינתי. מפה לשם …קיבלנו תמונה עם טבעת יהלום יפיפיה…
היתה חתונה לבנה, טהורה ושמחה כמו שלא הייתי בכזו מעודי. מופרדת, מפוארת בה היחיד שהיה חסר היה אבא שלנו. (אבל אנחנו שלושתינו ידענו בלב…) כמו שאמרה הילדה הבלונדינית, הוא לא שכח אותה , הוא פשוט הכין את הטוב ביותר עבורה. האמונה החזקה שלה, דבקה בכולנו…
אנחנו מלוות אותה בכל צעד בדרך לייעודשלה… להיות אמא ורעיה. מאפשרות לה להשתנות ולחפש את התשובות.. מה שבטוח עבורינו היא נשארה אותה אחות קטנה וחזקה… זו שידעה שכשאבא שלנו יעלה לשמיים.. הוא יזכיר ליושב במרומים , שיש לו עוד ילדה אחת קטנה שצריך לדאוג לה… ואת מה שהוא לא סיים בחייו הוא יסיים אחרי לכתו.
