בית ספר סמילנסקי ברחובות הוא בית חינוך ליזמות. במסגרת זו בכל שנה בוחרת כל מורה תחום שהיא מחוברת אליו, ומאפשרת לתלמידים להציץ לעולמה.
השנה, במסגרת "מורה יוזם" בחרתי את תחום הכתיבה והתקשורת… ילדים הגיעו לקורס שלי למדו כיצד כותבים כתבה בעיתון, כיצד בונים ראיון, כיצד מראיינים, מה חשוב שיהיה בכל ראיון… לאחר מספר מפגשים, אימונים וסימולציות יצאו ילדי הקורס שלי לצפות ולראיין מספר דמויות בבית הספר… לפניכם סיפורים אישיים ומרתקים… לא למצמץ 🙂
ראיון ראשון לעידית מורה חדשה למדעים, בחרה בקורס שירים מכל הזמנים.
בוקר טוב, תודה שפינית את הזמן בשבילנו…
בואי נתחיל בראיון…
למה רצית להיות מורה למדעים?
תשובה: מדעים אני מאוד אוהבת, התחום הזה תמיד אהבתי אותו, גם בתור ילדה תמיד שמרתי על צמחים ובעלי חיים… רציתי להציל את העולם ולגרום לשינוי… וסבתא שלי הייתה מורה ואבא שלי היה מורה, זה משהו שתמיד חשבתי עליו, אבל החיים ככה לקחו אותי לכיוונים אחרים לעכשיו בגיל טיפה יותר מאוחר, רציתי לנסות להגשים את זה.
איך פתאום החלטת שאת רוצה לעשות קורס על שירים?
תשובה: ביקשו מאיתנו לבחור קורס של משהו שאנחנו רוצים ללמד אותו ושאנחנו אוהבים אותו והדבר שאני הכי אוהבת בעולם הוא מוזיקה, אז החלטתי לבנות מזה קורס, שכל אחד יביא את השירים שהוא אוהב ואני אביא את השירים שאני אוהבת ונשמע אותם ביחד… וגם נכיר אחד את השני טוב יותר וגם נגלה מוזיקה חדשה, אחד דרך השני… וחשבתי שיהיה כיף.
ממתי אהבת מדעים? למה?
תשובה: מתמיד. משהייתי קטנה, היו לי ספרים של חוקרי טבע, מדעים זה חלק ממני…
זה אהבה לטבע ולסביבה… מדעים זה משהו שהכי קרוב אליי.
מה הכי מעניין אותך בקורס? למה?
תשובה: מעניין אותי לשמוע את התלמידים… אני יכולה להכיר אותם, דרך השירים שהם אוהבים. לפעמים בשיעורי מדעים אני לא מצליחה להכיר את כל התלמידים כל כך טוב כמו שהייתי רוצה, פה דרך השירים שאוהבים, אז אני פתאום מכוונת עוד זווית…
אם לא היית מורה למדעים, איזה מקצוע היית מלמדת? למה?
מדעים זה המקצוע האהוב עליי ואני יודעת שנועדתי ללמד מדעים , להעביר את האהבה שלי גם לתלמידים… אם לא הייתי מלמדת מדעים, אז אולי הייתי מלמדת מתמטיקה.
איך קרה שבאת דווקא לבית ספר סמילנסקי?
לא תכננתי להגיע לכאן, זה רחוק מאוד מהבית שלי, אבל דיברתי עם מתי בטלפון, והגעתי לפגוש אותה ו היא הקסימה אותי וראיתי אישה מדהימה, היא דיברה בצורה מדהימה על בית הספר והתלמידים פה והרגשתי שאני רוצה לבוא ללמד פה.
איך את מרגישה כשאת מלמדת מדעים?
כשאני מלמדת מדעים, אני הכי מאושרת בעולם, אין דבר שיותר כיף מלחלוק משהו שאני אוהבת עם תלמידים שרוצים ללמוד ולעשות דברים כייפים ביחד וניסוים ולחוות ולראות תלמידים, פעם ראשונה מגלים משהו חדש ולדעת שזה אולי ישנה את החיים שלהם כשהם יהיו גדולים ויעסקו בזה וישנו את העולם…
ממה את הכי נהנת בקורס שלך? למה?
אני נהנת מהכל, המוזיקה מדהימה וכשמאזינים למוזיקה זה כיף וגם אני מאוד מחכה לעשות פרויקט סיום ביחד…
מה הכי מעניין אותך בנושא מדעים, ללמוד וללמד?
התחום במדעים שאני הכי מתחברת אליו זה פיזיקיה ואסטרונומיה כי זה עתיד האנושות… לחקור את החלל ולהגיע לכוכבים אחרים.
זהו לראיון שלנו… ושוב פעם תודה שהסכמת להתראיין אצלנו…
מאת: זוהר קורן וליבי סומך ד'2
ראיון עם אדווה מורה למוסיקה קורס חלומות.
אנחנו: בוקר טוב אדווה תודה שהסכמת לפנות זמן בשבילנו.
איך הגעת לעולם המוסיקה?
אדווה: ההורים שלי קנו אורגן גדול והוא עלה להם הרבה כסף. וזה ממש היה החלום שלהם שהילדים שלהם ינגנו. ומאז ששמו אותו שם אני מנגנת עליו.
אנחנו: למה בחרת ללמד את התחום הזה?
אדווה: האמת היא שלא רציתי להיות מורה, כי אימא שלי הייתה מורה, אבל כנראה שזה חזק ממני, וזה היעוד שלי. ואני צריכה להיות מורה וזהו. וכשלמדתי מוסיקה בסוף למדתי גם הוראה.
אנחנו: מה היא מוסיקה בשבילך?
אדווה: מוסיקה בשבילי היא הנשימה, זה המרגוע,זה החיים שלי.
אנחנו: אם לא היית מורה למוסיקה איזו מורה היית?
אדווה: מורה למתמטיקה, בגלל שאני אוהבת מתמטיקה ואני טובה בזה.
האם היית רוצה להיות מחנכת?
אדווה: האמת היא שהיו לי הרבה שאיפות כאלה, עדיין יש לי.
באיזה גיל ידעת שאת רוצה לעסוק בתחום הזה?
אדווה: בכיתה ב (מהיום שבו הביאו את האורגן לבית)
איך את מרגישה כשאת מלמדת מוסיקה.
אדווה: אני מרגישה שאני עושה משהו חשוב. כי אני מלמדת אותם משהו שהם לא ילמדו בחיים, ושהם גם לא ידעו לפני.
האם יש משהו מסויים שאת מתחברת אליו יותר משאר הנושאים במוסיקה? ומדוע?
אדווה: כן, לשירה וזה מצחיק כי לא התקבלתי למקהלות בית ספר. כשהלכתי ללמוד מוסיקה, ( לנגן) למדתי גם פיתוח קול. ופתאום גילו אותי שאני שרה יפה ונתנו הרבה פעמים לשיר סולו. ואז הבנתי ששירה זה משהו של הנפש.
מה החלום שלך?
אדווה: שיהיה לי בית גדול והוא יהיה בית חם לכל הילדים שחסר להם בית.
אדווה תודה שהתראיינת אלינו היה ראיון מעוד מרתק ומעניין.
מראיינות: ניצן אודליה נתנוב ויעל לוין.
ראיון עם אבישג
אבישג מה ההרגשה להיות סגנית?
זה משהו שעושה לי את התפקיד יותר מגוון,עושה לי אותו יותר מעניין זה משהו שהוא קצת שונה מלהיות רק מורה אני גם נפגשת עם תלמידים משהו שככה עושה לי עניין בעבודה."
ומורה?
"זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות בעולם."
האם את אוהבת את בית הספר?
"אני מאוד אוהבת את בית הספר אני לא הייתי יכולה להיות פה אם לא הייתי אוהבת! זה קשה לך להיות במקום שאתה לא אוהב אני מאוד מאמינה בגישה של בית הספר סמילנסקי ואני מאוד אוהבת את המנהלת מתי ואת המורות."
האם את מרגישה אווירה נעימה בין תלמידי בית הספר?
אני יכולה לתאר רק את מה שבעצם אני רואה אז בכיתה שלי אני יכולה להגיד שהאווירה נעימה בכיתה שלך (איתן) אני נמצאת מספר שעות בשבוע ומאוד נעים לי וכיף לי ובהפסקות אני רואה הכלה וקבלה".
יש לך עוד מטרות בבית הספר?
"לגרום לילדים להגיע לבית הספר מאושרים ושמחים שאני לא אשמע שילד אמר לאמא שלו אני לא רוצה ללכת לבית הספר. תמיד יש לאן לשאוף… לפתח להצמיח … שלא נעמוד במקום… ואני יכולה להגיד בלב שלם שאנחנו כל הזמן מביטים קדימה״ …
מה מעניין אותך בבית הספר?
"כל מה שאני מלמדת היזמות שנכנסה לאחרונה".
אבישג תודה רבה שהסכמת להתראיין אצלנו להתראות ובהצלחה
איתן שטילוב, מאיה גנאנו ויהל אדוט
ראיון לתלמיד בית הספר שבחר בקורס שירים מכל הזמנים.
שלום, תודה שתרמת מזמנךאני תמר מקורס עיתונאות ותקשורת. מה שלומך? מה שמך?
אני בסדר תודה ששאלת, קוראים לי דניאל.
באיזה סגנון השירים שאתם שומעים? אנגלית או בעברית? ישן או מודרני?
אנחנו שומעים מוזיקה מכל סגנון, מכל שפה אבל בעיקר מוזיקה מודרנית.
איך אתם בוחרים את השירים מי בוחר?
אנחנו הילדים בוחרים. בזכות זה כיף כאן, אנחנו מתחברים לשירים יותר אם אנחנו בוחרים אותם.
האם אתה מרגיש שעידית משתנה בשיעורים? אם כן, איזה?
למען האמת לא, זה שונה מהזמן שבו מדברים בשיעור אבל לא איזשהו שינוי משמעותי.
איך אתה מרגיש כשאתה שר? אתה מתחבר לרעיון של הקורס?
כשאני שר אני מרגיש שמחה. אני מתחבר למוזיקה ולשירים. זה פשוט כיף.
האם אתה ממליץ על הקורס או חושב שגרם ילדים אחרים יכולים ליהנות מהקורס הזה? למה?
אני ממליץ כי באמת כיף כאן אבל זה מאוד תלוי כי לילדים שלא אוהבים מוזיקה זה בכלל לא יתאים אבל אלה שאוהבים מוזיקה אני ממליץ מאוד ואני בעצמי מאוד נהנה.
זה סוף הריאיון, תודה רבה שהסכמת להתראיין ואני מקווה שתיהנה בקורס.
תודה ולהתראות.
תמר שחף
הראיון שלי עם כלנית מורה למדעים שהפכה למורה לחינוך מיוחד.
"שלום תודה רבה שתרמת מזמנך כדי להתראיין אצלי ,מה שלומך?"
"בסדר, מה איתך?"
המראיינת: "מצוין! בואי נתחיל בראיון… איך זה שממורה מקצועית למדעים את עכשיו מחנכת בחינוך מיוחד?"
"רציתי שינוי,שינוי מרענן.יש לי את הסמכות מבחינת תעודות ,התואר הראשון שלי הוא בחינוך כיתת חינוך מיוחד ובהוראת המדעים.כמורה למדעים,אחריי שיצרתי קשרים מהותיים עם התלמידים החלטתי שזה הזמן והמקום לעשות שינוי לבוא ולתת מהאינטואיציה, ובמיוחד לאלה שיותר קשה להם."
"איך בחרת את נושא הקורס שלך?"
"אני מאוד מתחברת למוסיקה,מוסיקה זה דבר שמאוד מרגיע אותי ועושה לי טוב ואני היפראקטיבית .שילבתי את השניים שעושים לי טוב והתחלתי להעביר אותם הלאה , לתלמידים."
"האים את מתעניינת בנושא המוסיקה והריקוד בבית /בדרך כלל?"
"כן יש לי מנוי בקאנטרי שבו אני מגוונת את האימונים שלי בכל מיני צורות."
"האים את מרגישה בנוח בתפקידך בבית הספר ?"
"כן ,מאוד,בית הספר הוא כמו בית שני בשבילי"
"תודה רבה ,ובהצלחה בהמשך הדרך"
שחר אוחיון
ראיון לתלמידת כיתה א׳ שרון
בוקר טוב שרון, אני שמחה שיכולת לפנות זמן בשבילי אז בואי נתחיל בראיון.
שרון, מה הרגשת כשרק עלית לכיתה א'?
הרגשתי קצת לחוצה אבל אז התרגלתי והבנתי שכיף בכיתה א'.
קרה לך פעם שלא היו לך חברות לשחק איתן והיית לבד?
לפעמים כמה חברות לא באות אבל תמיד יש לי חברות אחרות מהכיתה השנייה ואם הן גם לא באות, אז עדיין יש לי את אחותי.
3 מה את אוהבת לעשות בהפסקות?
בהפסקות אני משחקת בדרך כלל עם חברות טובות ואנחנו משחקות בגיבורות על.
מכוון שעוד לא היית בת שש בתחילת שנה, יכולת לבחור להישאר בגן. למה בחרת לעלות לכיתה א'?
אני מתגעגעת לגן, אבל סיקרן אותי מה יש בבית הספר וגם, אני עדיין אוכל לבקר בגן.
תודה לך שרון על שהסכמת לענות לי על השאלות.
עדן באבין
ראיון עם עורך אתר רחובות פור יו דוד קקון
איך התחילה הקרירה שלך?
הקריירה העיתונאית שלי התחילה בשנת 2006 עם הקמת הפורטל הראשון באשדוד. עיתונות האינטרנט ברמה העירונית היתה אז בתחילתה ועם הזמן התפתחתי.
איך ידעת שזה מה שאתה הולך לעשות?
האמת שלא ממש ידעתי, כל נושא האינטרנט העירוני היה בגדר הרפתקאה, ניסוי ותהייה, שמח שזה מצליח.
איך עושים כתבה טובה?
אין כתבה טובה, יש סיפור טוב. כל השאר זה טכניקה שלומדים עם הזמן
מי עזר לך להתחיל את הקרירה?
לצערי אף אחד. נאלצתי להתמודד לבד, מצד שני ההצלחה מתוקה יותר.
למה בחרת דווקא להיות עיתונאי?
לא ממש בחרתי, יותר זרמתי בהתחלה עם הרעיון ולאט לאט, ביום בהיר אחד הבנתי שאני עיתונאי.
האם אתה אוהב אוהב את עבודתך ולמה?
אני מאוד אוהב את העבודה, בעיקר בזכות העובדה שאני זוכה להכיר כל כך הרבה סיפורים וכל כך הרבה אנשים, אני בכל פעם מתרגש מחדש, גם עכשיו שילדה מרחובות מעוניינת לראיין דווקא אותי. זו זכות גדולה
אתה חושב שאתה טוב בעבודתך?
אם בחרת לראיין אותי, כנראה שעשיתי משהו אחד בצורה טובה. עיתונאי מוערך ע״י קוראיו ולא ע״י עצמו.
חנה פרלמן לעורך העיתון דוד קקון
ראיון עם מאיה, תלמידה בכיתה ד1
שלום, בוקר טוב מאיה מכיתה ד1 שמי ליה ואני רוצה לשאול אותך כמה שאלות.
אני יודעת שאת אוהבת את בית הספר, מודע את אוהבת את בית הספר?
אני אוהבת את בית הספר מכוון שיש לי פה חברות טובות ואם קשה לי במשהו אז הם תמיד באות לעזור לי , גם המורות זמינות לעזור לי.
מהו כבוד עבורך?
כבוד עבורי לכבד לתת ממני מה שאני רוצה שישאר לי.
האם החברים בכיתתך מתנהגים זה לזה בכבוד ? תני דוגמא.
כן, החברים מתנהגים בכבוד אחד לשני שמישהו לא מבין משהו אז אנחנו תמיד עוזרים לו ותומכים בו.
האם המורים מכבדים את התלמידים? תני דוגמא
כן, המורים והמורות עוזרים לילדים כשילד זקוק למשהו או לא מבין שאלה כלשהי. אם יש ליחד בעיה הוא בדרך כלל משתף את המורה שלו.
מהו הדבר הכי אהוב עלייך בבית הספר?
אני הכי אוהבת את זה שיש הפסקות פעילות והילדים משחקים יחד … ואם נוצרת בעיה מייד באים לעזור אחד לשני.
תודה שהסכמת לענות לי. ליה עדני.
ראיון למאשה
צהריים טובים ותודה שפינת את הזמן שלך כדי שאוכל לראיין אותך.
צהריים טובים גם לכן.
שאלה ראשונה, למה החלטת להתנדב בבית ספר סמילנסקי ולא בבית ספר אחר?
בבית ספר סמילנסקי אני משנת 70, 1970 עד 2010 40 שנה למדתי, הייתי מחנכת ו שפרשתי לגמלאות מאוד מאוד רציתי להמשיך כאן, כי אני נקשרתי לצוות, למורות, למנהלת…והיה מקום והמנהלת קבלה את הרעיון שלי בשמחה כי לא הייתה כאן ספרנית ומה יותר טוב מאשר להתנדב במקום שאתה עובד הרבה שנים, ומכיר את כולם ביחסים טובים? אז זה הסיבה, לא היה לי שום סיבה לעבור לבית ספר אחר, אלה להשאר במקום הבטוח, הטוב, הנעים והכיפי שהייתי בו עד היום. כיף לי.
בכל שנות הלימוד שבהם למדת בבית הספר, אם הייתה לך חוויה חיובית מסוימת? ואם כן מה החוויה?
שלמדתי?
כן
היו לי הרבה חוויות, כרגע ברגע זה אני מנסה לחשוב איזה חוויה. מה שעשה לי טוב זה שעכשיו בפייסבוק בכותרת של "זכרונות ילדות ברחובות" כתבו עליי בפייסבוק, משהו כתב מי למד בבית ספר סמילנסקי אצל המורה מאשה המדהימה? והיו הרבה לייקים, אז היו תלמידים שכתבו והורים שלימדתי את הילדים שלהם כתבו מחמאות בלייקים, והחמיאו לי כמה תלמידים והורים שהייתי.. ובלייקים שהגיבו לפוסט שכתבו שאני מורה לחיים, ואני מורה מהממת, אני מורה מדהימה…
וזה מאוד החמיא לי וזה גם הביא אותי להזכר בכל מני סיטואציות נעימות שהיו לי בבית הספר עם מורים, שחלקו לי מחמאות, שהיה לי קשר הדוק עם תלמידים מסויימים עד היום יש לי קשר עם תלמידים שלמדתי לפני הרבה שנים הייתי מחנכת של ג׳-ד׳ וורדית שהיום היא כבר למעלה מ40 וכבר אמא לילדים קטנים וזה…היא קופצת עליי בחגים, היא באה לבקר, כך שאני זוכרת דברים שהיו דברים כיפיים והלייקים שכתבו רק מוכיחים שאכן היה נחמד, נעים וטוב ושאהבו אותי.
אוקיי… למה בחרת להיות מורה?
וואו זה לפני המון שנים, אני הייתי מורה 48 שנה. 8 שנים שלימדתי בבית ספר ממלכתי, ואח"כ שעברתי לבית ספר "סמילנסקי" כמו שאמרתי 40שנה למדתי, בצבא שלמדתי, הייתי מורה לחיילים ומאוד התחברתי לקשר כזה, ללמד, להרגיש שאני מעניקה, שאני מלמדת, שאני מחנכת..באמת יש הנאה בקטע שאתה מרגיש שתלמידים באמת לומדים ממך, נהנים אז למעשה ההחלטה הסופית שלי הייתה בצבא, ומהצבא המשכתי בהוראה, אבל לפניכן למדתי בסמינר זאת אומרת עוד לפני שלמדתי בצבא מבחינה מעשית בשיקולים שונים כי אהבתי ילדים, וזה היה נוח לי לחשוב שזה עבודה נוחה לעתיד רחוק יותר, שיש משפחה אז יש את החופשות של הילדים, את החופשות של המורים…אז ההחלטה הזאתי התנבאה עוד מאז שהייתי בתיכון, ואחרי התיכון המשכתי בסמינר אבל עבודה מעשית הייתה לי בצבא שהייתי מורה לחיילים, וזה באמת דרבן אותי להמשיך וזאת הסיבה.
האם יצא לך לראות בשנים שאת ספרנית משהו מעל גיל 20? ואם כן ספרי לי עליו.
מאשה – כן…קודם כל הרבה תלמידים באים ואומרים לי מאשה למדת את ההורים שלי . ומורה אמרה לי שיש ילד בכיתה שלה שהשם משפחה שלו צלצל לי מאוד מוכר, והמורה אמרה לי שהיא יודעת שאני למדתי את אבא שלו בג׳-ד׳, וזה מאוד רגש אותי. ואת אשתו שאני מכירה אותה טוב טוב שהיתה פעם מורה בסמילנסקי היינו בקשרים מאוד טובים, וכשנודע לי הייתה לי חוויה, והם באו לבקר פה, והייתה התרגשות ענקית וכשפגשתי את האבא של הילד אני ישר זיהיתי אותו, הוא לא השתנה בכלל. והיה כזה מפגש מרגש. ער זאת הייתה חוייה, ויש עוד המון חוויות שאני פוגשת אנשים ברחוב וזה כיף.
מה שונה התקופה שלימדת לתקופה של היום?
יש שיטות אחרות, נושאים אחרים..רק שאני הגעתי לבית ספר סמילנסקי לפני 40 שנה, היו איזה 8-9 כיתות מקבילות כי לא היה אז בית ספר שריד, ולא היה אז בית ספר בכור לוי. והיינו בית ספר אם איזה 900,000 תלמידים והיום אנחנו התצמצמנו כי בנו בתי ספר אחרים – שריד, שזר, רמת אלון וכולי…אני הייתי גם הרבה שנים רכזת של זהירות בדרכים ועשיתי פעילויות מדהימות, מאוד יפות..ואני מרגישה שהכל אחרת, גם האווירה אחרת, הבית ספר יותר קטן אז יש אווירה נעימה יותר, שקטה יותר, רגועה יותר, שלווה יותר כי המורות הם נפלאות יותר, והמנהלת היא מקסימה וכי המורות בכיתה יותר שמות את האצבע כמו שאומרים על הנושא של לימוד, חברות, נתינה וזה מכלכל אצל הילדים והם באמת מוכיחים שהלימוד הזה.
הדרך הזאתי היא מעולה כך שאני מאוד נהנת מעבודה בספרייה, ואני נהנת מאוד מאוד מהעבודה, אני באה שלוש פעמים בשבוע, אני מתנדבת וכל תלמדי בית הספר מכירים אותי, אין אחד שלא מכיר אותי ואני היחסים מאוד מאוד טובים עם המורות, מאוד מאוד אני אוהבת את המנהלת היא מדהימה אין מילים. והכל מאורגן כאן, קודם כל הספרייה היא חדשה, פעם היה חדר קטן היום יש סדר קבוע בספרייה קודם כל אני מאוד משתדלת להקפיד שיתייחסו לכללים. הספרים הם מחולקים לשלוש שכבות – שכבת א׳-ב׳, שכבת ג׳-ד׳, שכבת ה׳-ו׳. והספרים בא ב כל המדבקות הם צהוב, ג׳ ד׳ בצבע ירוק , ה׳ ו׳ בצבע אדום. ומה שאני עושה עוד בספרייה יש לנו גם הרבה ילדים שאוהבים לעזור, הם באים ועוזרים..
נאמני ספרייה והם מקבלים במחציאת א׳ ו-ב׳ תעודת הערכה ומעבר לזה אני עושה גם פעילות עם הילדים, עם הכיתות הנמוכות של החינוך המיוחד אני קוראת ספרים ואנחנו מדברים על זה, עם הכיתות הגבוהות אנחנו עושים פעילויות ביחד בספרייה עם המחנכות ואח"כ אני מבקשת גם מהנמוכות וגם מהגבוהות להמליץ על ספרים שהם קראו. והכיף כיף לי גם זה היחס של הילדים, ואני מקבלת מכתבים ויחס וכיף והערכה בקיצור אני נהנת מהעבודה, וזה למעשה הבית השני שלי, וטוב לי פה.
אז תודה רבה, היה לי מאוד כיף לראיין אותך.
ראיון עם עדי אדרי
עדי רציתי לשאול אותך למה בחרת ללמד דווקא קורס מנדלות במסגרת מורה יוזם?
בחרתי לעסוק במנדלות מתוך התנסות אישית ומתוך התחושות החיוביות שעלו אצלי בעקבות כך. למדתי להיעזר במנדלה ככלי להרפיה ולהתחברות פנימית מעצימה.
מה מתעורר אצלך כשאת מלמדת?
אני רואה את ההוראה כיעוד וכשליחות. אני מלמדת מתוך אהבה גדולה לילדים. אני רואה בכל תלמיד עולם ומלואו ומשתדלת מאוד להיות קשובה לצרכים של התלמידים לראות את הייחודיות והחוזקות שיש בכל ילד.
האם הייתה לך את המחשבה או את האפשרות ללמד בבית ספר אחר?
לימדתי בבית ספר אחר לפני שהגעתי לסמילנסקי. אני מאוד אוהבת את בית הספר סמילנסקי ומרגישה תחושת שייכות ואהבה לבית הספר.
האם את אוהבת את המקצוע שלך כמורה למתמטיקה?
אני מאוד אוהבת ללמד מתמטיקה. ללמד מתמטיקה זה אתגר, זה דורש ממני להיות יצרתית ולמצוא דרכים לגרום לילדים לאהוב את המקצוע ולהתחבר אליו, אני מאוד נהנת מזה. אני מאמינה שכל ילד יכול ללמוד מתמטיקה.
למה בחרת להיות מורה למתמטיקה?
שהייתי תלמידה בבית הספר, מתמטיקה היה המקצוע האהוב עלי. אני חושבת שזה מקצוע שאפשר לשלב בו יצירתיות והוא מפתח את התובנה והחשיבה.
תאיר מדהלה
ראיון לאור כושר
בוקר טוב אור!, תודה שפינית את זמנך בשביל הראיון. רציתי לשאול אותך כמה שאלות:
למה בחרת למלא את תפקידך בשירות לאומי בבית-הספר סמילנסקי?
בחרתי בבית-הספר סמילנסקי משתי סיבות: קודם כל אני למדתי פה ביסודי, אני מכירה את בית-הספר ומה הולך בו וב' כי אני מאוד אוהבת לעבוד עם ילדים, אני מאוד מחוברת לילדים, וחשבתי לחזור לעבוד גם לחזור אל בית-הספר.
איך הרגשת ביום הראשון שלך פה?
לפני שבאתי הייתי ממש לחוצה יתחברו, לא יתחברו אלי, הייתי בסוג של פחד. אבל ביום הראשון הרגיעו אותי' אור הכל בסדר' ולאט לאט התחברתי לילדים.
מי עזר לך להירגע, להשתלב ואיך?
אחת הדמויות הכי מרכזיות שעזרו לי להתחבר זאת אבישג, כי היא בעצם האחראית שלי, שעוזרת לי.
היא עזרה לי בכך שהיא מכירה אותי, יודעת מה החולשות שלי, במה אני יותר חזקה וגם אמרה לי "אור תכנסי לפרופורציה, ילדים בכיתה ד' " והיא קצת יותר הרגיעה אותי, היא נתנה לי סוג של ביטחון.
מה את אוהבת בבית-הספר?
את הילדים קודם כל, אוהבת את האנרגיה, הפעילויות והסקרנות של הילדים
כשאת עוזרת לילדים האם את חושבת שאת עוזרת להם ואיך את עושה את זה?
אני חושבת שאני עוזרת נגיד לילדים בכיתה א' אני מרגישה שבהתחלה חסר ביטחון ואני מנסה לגרום להם יותר ביטחון עצמי, טיפה יותר בגרות, קצת לחוצים ומרגישה שאני צריכה להיות רגועה ולהעביר להם רוגע וביטחון.
