אלמנים ואלמנות מתקשים לא פעם ליצור לעצמם זוגיות חדשה. זכר בן הזוג המת ותחושת הבגידה בו הם מהמכשלות הבולטות המונעות את הצלחתו של פרק ב'. פרגון מהמשפחה ומהסביבה בפרט בבית אבות או דיור מוגן, לעומת זאת, הוא מפתח חשוב להצלחה
יפעת קרוננפלד
ראבון דומני, פסיכולוג ומדריך מוסמך לטיפול משפחתי בת.ל.ם, מביא את הסיפור הזה ללמדנו ש"פעמים רבות, האלמן המבוגר או האלמנה המבוגרת אינם עומדים רק בפני הבחירה האישית עד מאוד שלהם, אלא גם אל מול אילוצים וצרכים של משפחתם. כמובן, המקור לחלק מאותם אילוצים עשוי להיות רגשי ולאו דווקא הצרכים הבסיסיים אלא שמול האילוצים המחייבים כניסה לפרק ב' של זוגיות, עומדים מכשולים האופייניים לאלמנים ולאלמנות מבוגרים וגם קשישים, להבדיל מגרושים: תחושת בגידה בבן הזוג המת, חוסר לגיטימציה מהסביבה הקרובה והרחוקה, והשווא בין הנפטר לפרטנר החדש. האם הוא "טוב באותה מידה"? האם הזוגיות איתו עומדת בסטנדרט? הנכונות לקפוץ למים תלויה באישיות, באופי מערכת היחסים שהסתיימה, בגיל הילדים וביחס הסביבה לנושא. כל כך הרבה גומרים, והתיק נעשה כבד.
איך בכל זאת עושים את זה?
לאלמנה קשה יותר
האבל על המת, אומר דומני, נחלק לשני שלבים עיקריים:
השלב הראשון הוא "נוכחות מוחלטת", המקביל ביהדות לשלב "האבל הציבורי". "האלמן או האלמנה וסביבתם אבלים והסביבה מקבלת את 'התפרקותם'. בשלב הזה חשים בני הזוג את נוכחות הנפטר כל הזמן, באופן שאינו נותן מרגוע ואינו מותיר הרבה מרחב להתנהלות שתכיל היכרות חדשה".
השלב השני הוא "הנוכחות הנעלמת", המקביל ביהדות לשלב "אבל היחיד". הסביבה כבר מראה פחות עניין בתהליך האבל ולמעשה בן הזוג נותר להתאבל לבדו. "בשלב זה, האבל נע סיבב חוסר הנוכחות וסביב האשמה על תחושת ההתרחקות מהנפטר", אומר דומני. "זהו השלב שבו מתחילים לחוש בבדידות – שלא הילדים, לא משפחת האלמן ולא משפחת הנפטר מסוגלים למלא" הקצב והעוצמה של התהליכים הללו הוא אינדיבידואלי, וכל אחד יהיה מוכן לקשר חדש בזמן אחר. אבל לדברי דומני, גם לסביבה יש השפעה על מידת המוכנות ליצירת קשרים חדשים. "ככל שהסביבה משדרת ציפייה גדולה יותר לשמר את זכרון המת, למשל אם הוא חלל צה"ל, ניתן פחות עידוד לבן הזוג שנותר ליצור קשר חדש".
במקרה שהאלמן או האלמנה נמצאים בבית אבות התמיכה היא רחבה יותר וגם לאחר ה'שבעה' וה'שלושים הם מקבלים תמיכה מקשישים או מבוגרים שעברו תהליך דומה ומבינים לליבם.
ברמה האישית, מוסיף דומני, האלמן או האלמנה עלולים למצוא עצמם חסרי מיומנויות בסיסיות ביצירת קשר זוגי מאחר שהפעם האחרונה שעשו זאת היתה בגיל ובשלב אחר לגמרי בחיים… "לעתים, האלמן או האלמנה בונים לעצמם בראש תסריט שלם של 'מה יגידו- המשפחה המצומצמת, המורחבת ובמיוחד המשפחה מצדו של המת, וכך מזינים את הפחדים והחששות מפני יצירת קשר חדש".
לדברי ליאת (שם בדוי), אלמנה ואם לשני בנים בוגרים, "לאלמנה יש קושי גדול אף יותר ביצירת קשר חדש מאשר לאלמן, בגלל המיתוס כי 'לגבר מותר, הוא אינו צריך להיות לבד וחייב אישה כדי להסתדר'. לעומת זאת, התקשרות של אישה עם גבר חדש היא ממש מעין הפקרות. זה מושרש מנטלית בעדות רבות". בשל סיבה זו התקשתה להכיר לבני משפחתה בן זוג חדש. "למעשה משכתי את העניין עד שלא היה ניתן לעשות זאת עוד", היא מספרת, ולדבריה במשך זמן רב היחסים עם משפחתו של בעלה המת היו טעונים בגלל הזוגיות החדשה. "עם השנים המצב התאזן, במיוחד לאחר שגיסתי חוותה, שנים לאחר מכן, תהליך דומה".
ואיך הילדים קיבלו את בן הזוג?
"היה להם קושי בתחילה לקבל את הזוגיות החדשה, אך עם הזמן נוצרה אפילו תלות בבן הזוג, מתוך ההזדקקות שלהם. מהר מאוד הבנתי שהצעד הראשון לקראת קבלת בן זוג חדש הוא לדבר עם הילדים, כדי למנוע מצב שבו זכר המת הופך לפולחן".
"הסביבה היא לא רק מכשול, לפעמים היא עוזרת" מבהיר דומני.
"פעמיים רבות דווקא בני המשפחה, שעדים למצוקת האלמן או אלמנה, מציעים את עזרתם ומעודדים באופן פעיל, ולעתים אף פועלים כשדכנים בעצמם", הוא אומר. "פרגון של בני משפחה, ובמיוחד מצד הילדים, ורואים זאת בעיקר אצל ילדים בוגרים, נותן לגיטימציה להיכרות והוא משמעותי מאוד בתהליך יצירת הקשר".
החבר "ממשיך" את הבעל "בתהליך האבל האישי שלי החיים נחלקו, ולמעשה עודם מחלקים- ללפני ואחרי הפטירה", אומרת ליאת. "התחושה שליוותה אותי היתה שהמוות קטע תהליך שעכשיו צריך להיות לו המשך, בדיוק מהמקום שבו נפסק. זה משהו שדווקא דחף אותי להיאחז בקשרים החדשים ולנסות לשמר בכך את הקשר שהסתיים, להתנהל עם החבר החדש כאילו הייתי עם הבעל. הרגשתי שהחבר רק מחליף זמנית את הבעל, שבפנטזיות העמוקות שלי חזר לפתע מן המתים".
"יהיה קשר חדש ואחר, לטוב ולרע", אומר דומני. "בטיפול ניתן לעשות עבודה עוד בטרם מכירים בן זוג חדש ולפתוח נושאים לדיון כמו: מה אני חשוב שיהיה שונה בקשר חדש? כיצד הייתי רוצה לבנות קשר חדש, מתוך נסיוני, כדי שיהיה שונה? הנושא העיקרי בטיפול לפני ובעת כינון מערכת זוגית חדשה הוא היכולת של האלמן או האלמנה לאהוב שני אנשים בו זמנית. למעשה, חשוב מאוד להבין שהם אינם יכולים להשתקם על בסיס השכחת זכר בן הזוג". וכשכבר מתקיימת זוגיות, אומר דומני, על שני בני הזוג לקבל כי בעולמם החדש יש 'חמולה', המתרחבת הן לכיוון העבר, לסבים ולסבתות של הילדים. גם מצד משפחת המת, וגם לכיוון העתיד, לצאצאים משותפים".
