בוקר אחד, הטלפון צלצל. "שלום, אני מדברת עם דותן החוקר הפרטי? אני חייבת להיפגש איתך".
קבענו בבית קפה בעין כרם. הילה הגיעה עם אביה. עיניה היו אדומות מבכי ומבטה מושפל. אביה, החל לספר שיומיים קודם לכן ערן, בעלה של הילה, עזב את הבית ללא התראה מוקדמת. הוא לא היה מוכן לומר לאן ומדוע הוא עוזב. היחסים ביניהם היו כמו בין כל זוג עם עליות ומורדות. אבל מכאן ועד לעזוב את הבית המרחק הוא עצום. הוא אף ויתר על חזקת הילדים ואמר שעדיף שהם ימשיכו לגור עם הילה. "דותן, אנחנו רוצים לדעת מהי הסיבה האמיתית לעזיבתו. אנחנו חושדים שהוא מסתיר משהו". "תראו", אמרתי להילה ואביה, " הכלי הכי יעיל אשר יחשוף את האמת הינו מעקב. למעקב ייצא צוות עוקבים אשר יתעד את כל מה שערן יעשה ובסוף העבודה תקבלו את כל הראיות שנאספו ותדעו את האמת. צוות המעקב הוא בעצם העיניים שלכם".
למחרת בבוקר, תצפתנו, שותפי למעקב ואני, לעבר מקום עבודתו של ערן בהר חוצבים. בשעה רבע לתשע הבחנו במכונית היונדאי שלו נכנסת לחניית החברה בה הוא עובד. ערן יצא מרכבו ונכנס למקום עבודתו. הפעם הבאה שראינו אותו הייתה כאשר יצא בשעה חמש אחה"צ. התחלנו במעקב. הוא יצא מירושלים דרך כביש 1 ובמחלף הראל פנה ונכנס לכיוון הקסטל. כשפנה לרח' הכרמים היה לי ברור שהוא עומד לעצור בכתובת, וכך היה. הוא עצר בחניית בית פרטי, ירד מרכבו ונכנס לכיוון הבית, אך לא נכנס בכניסה הראשית אלא ליחידת דיור שבסמוך. הוא פתח את הדלת עם מפתח וכך הבנו שזהו מקום המגורים החדש שלו. עד הלילה ערן לא יצא. בשעה אחת עשרה בלילה האור ביחידת הדיור כבה ואנחנו סיימנו את יום המעקב הראשון.
למחרת, בשעה שבע בבוקר כבר היינו בתצפית לעבר יחידת הדיור.
בשעה שמונה ערן יצא ונסע למקום עבודתו. בשעה חמש סיים ויצא כמו ביום הקודם. הוא החל בנסיעה, אך הפעם הוא לא יצא מהעיר אלא הגיע לחלקה האחורי של התחנה המרכזית והמתין. אמרתי לשותפי שזהו רגע קריטי, יכול להיות שערן ממתין למישהי. לפתע הבחנו בבחור מתקרב לרכבו של ערן, עולה אליו והשניים נסעו והגיעו ליחידת הדיור של ערן. לאחר שנכנסו, המתנו בתצפית. בשעה עשר בלילה הדלת נפתחה. ערן והבחור יצאו בלבוש יפה לקראת בילוי. כעבור שעה כבר הינו בת"א. הם חנו בחניון ציבורי, ירדו מהרכב והלכו לכיוון רחוב אלנבי ואנחנו אחריהם. הם התקרבו לכניסה למועדון. מרחוק, זה נראה כעוד מקום בילוי רגיל. אך כשהתקרבנו הבחנו שכל האנשים שעמדו בחוץ היו גברים ואז נפל האסימון.
יכול להיות שערן הומו? בשלב זה כבר לא היה ספק לגבי נטיותיו המיניות של ערן, אולם היינו מוכרחים לצלם אותו ב"פעולה". ערן וחברו נכנסו למועדון ושותפי למעקב ואני, התחזינו ל"זוג" ונכנסנו. מייד זיהינו אותם יושבים על הבר צמודים האחד לשני. התחלתי לצלם אותם במצלמה הסמויה. חצי שעה של שהייה במועדון הספיקה לאיסוף הראיות.
למחרת נפגשתי עם הילה ואביה. לאחר שהראיתי להם את הממצאים הם נשארו פעורי פה וללא מילים. עזבתי אותם כשהיו עדיין בהלם, ונתתי להם לעכל את המצב.
